מעשה שהיה כך היה :
הייתי מעוניינת למרוח לי קרם רגליים. כביכול, משימה פשוטה . לפני הנסיעה סגרתי את המכסה ממש ממש ממש חזק מחשש שישפך במזוודה, גם הדבקתי בסלוטייפ. מאחר ואני בודדה בדירתי, בלי גבר בסביבה ( או בחורה עם הרבה כוח בידיים כמו מורי..) התקשיתי בפתיחת המכסה המוברג היטב. לאחר 10 דקות של נסיונות הברגה בעזרת כל סוגי הבדים שישנם בחדרי החלטתי לתת למספריים ניסיון. לא קרה כלום. לכן נאלצתי לדקור את המכסה עם המספריים ולהחריב אותו לחלוטין! לא הייתי מתעקשת אם זה לא היה הקרם רגליים הכי טוב בעולם! מזל שיש "סבון של פעם" באיטליה ( ברומא, שעה וחצי נסיעה ברכבת) כי מה אני אעשה עכשיו עם קרם ללא מכסה...
אלו הם חיי.לא קל לחיות לבד... אני מעדיפה גבר חזק בסביבה שישמש אותי כפותחן צנצנות. זהו הרי ייעודם האמיתי, לשם כך אלוקים בראה אותם.
אמשיך לדווח מהחזית במלחמת ההתשה של היתושות. עד כה נוספו לנו פגיעות באיזורים אסטרטגיים: כשלוש על רגל שמאל, אחת ממש מתחת לתחת, עוד 2 על רגל ימין, 2 על גב יד ימין והמספרים רק עולים... אני חוששת שאחטוף מלריה... כאילו, מה זה פה, קולקטה?!?!? נשבעת, אני צריכה לקנות כילה..
היום עשינו בשיעור כל אחד שואו-אנד-טל קטן על מונומנטים ויצירת אמנות בפירנצה. אני עשיתי על "לה פרימוורה" של בוטיצ'לי, היה קול.. ציירתי את זה על הלוח עם אנשי גפרורים. ( אה כן, באיטלקית כמובן) למדתי שונוס באיטלקית אומרים "ונרה". למה לא לקרוא לה בשמה? אני לא ממש מבינה את זה...
אני ממש משתפרת על האפניים! אני כבר מצליחה לא לדרוס תיירים. ומצאתי שתי מסעדות סיניות! לא בטוח שאצליח לחזור אליהן.. קשה פה לזכור.. זה כמו לבירינט, אם זה לא פיאצה מפורסמת, אתם אבודים. מאחר ואני לא רוצה להיות שמנה אני לא זוללת ממטעמי הרחוב וזה לא קל, כי הריחות נפלאים ואופפים את הרחובות. אי אפשר לברוח מזה... אני שומרת את זה לאירועים מיוחדים ( נגיד כשאלדד יבוא ונחלוק לאור נרות צלחת ספגטי ונאכל איטריה עד שנגלה שזו אותה אחת ושפתותינו יפגשו והוא יגלגל לעברי כדור בשר... זה כה רומנטי..)
http://www.youtube.com/watch?v=5WxDdz-Anls
ובנימה רומנטית זו אפרד מכם
buone feste!
מאיה
הייתי מעוניינת למרוח לי קרם רגליים. כביכול, משימה פשוטה . לפני הנסיעה סגרתי את המכסה ממש ממש ממש חזק מחשש שישפך במזוודה, גם הדבקתי בסלוטייפ. מאחר ואני בודדה בדירתי, בלי גבר בסביבה ( או בחורה עם הרבה כוח בידיים כמו מורי..) התקשיתי בפתיחת המכסה המוברג היטב. לאחר 10 דקות של נסיונות הברגה בעזרת כל סוגי הבדים שישנם בחדרי החלטתי לתת למספריים ניסיון. לא קרה כלום. לכן נאלצתי לדקור את המכסה עם המספריים ולהחריב אותו לחלוטין! לא הייתי מתעקשת אם זה לא היה הקרם רגליים הכי טוב בעולם! מזל שיש "סבון של פעם" באיטליה ( ברומא, שעה וחצי נסיעה ברכבת) כי מה אני אעשה עכשיו עם קרם ללא מכסה...
אלו הם חיי.לא קל לחיות לבד... אני מעדיפה גבר חזק בסביבה שישמש אותי כפותחן צנצנות. זהו הרי ייעודם האמיתי, לשם כך אלוקים בראה אותם.
אמשיך לדווח מהחזית במלחמת ההתשה של היתושות. עד כה נוספו לנו פגיעות באיזורים אסטרטגיים: כשלוש על רגל שמאל, אחת ממש מתחת לתחת, עוד 2 על רגל ימין, 2 על גב יד ימין והמספרים רק עולים... אני חוששת שאחטוף מלריה... כאילו, מה זה פה, קולקטה?!?!? נשבעת, אני צריכה לקנות כילה..
היום עשינו בשיעור כל אחד שואו-אנד-טל קטן על מונומנטים ויצירת אמנות בפירנצה. אני עשיתי על "לה פרימוורה" של בוטיצ'לי, היה קול.. ציירתי את זה על הלוח עם אנשי גפרורים. ( אה כן, באיטלקית כמובן) למדתי שונוס באיטלקית אומרים "ונרה". למה לא לקרוא לה בשמה? אני לא ממש מבינה את זה...
אני ממש משתפרת על האפניים! אני כבר מצליחה לא לדרוס תיירים. ומצאתי שתי מסעדות סיניות! לא בטוח שאצליח לחזור אליהן.. קשה פה לזכור.. זה כמו לבירינט, אם זה לא פיאצה מפורסמת, אתם אבודים. מאחר ואני לא רוצה להיות שמנה אני לא זוללת ממטעמי הרחוב וזה לא קל, כי הריחות נפלאים ואופפים את הרחובות. אי אפשר לברוח מזה... אני שומרת את זה לאירועים מיוחדים ( נגיד כשאלדד יבוא ונחלוק לאור נרות צלחת ספגטי ונאכל איטריה עד שנגלה שזו אותה אחת ושפתותינו יפגשו והוא יגלגל לעברי כדור בשר... זה כה רומנטי..)
http://www.youtube.com/watch?v=5WxDdz-Anls
ובנימה רומנטית זו אפרד מכם
buone feste!
מאיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה