סיפור בתמונות

בוקר.
בננה.
תורי בdraw something

התלבשתי.

שלחתי תמונה לחברות להתייעץ..

נפגשתי עם ג'ובאני לקפה מתחת לבית.

אני יודעת שכבר פרסמתי את התמונה הזאת לפני מספר שבועות אבל מה לעשות, זאת ארוחת הבוקר שלי.

אז ג'ובאני הכריח אותי ללוות אותו הבייתה. נאלצתי להחליף לנעלים נוחות יותר (נעלים נוחות זה אוקסימרון), הוא גר בטיזנטיכו. אבל מהמרפסת שלו קלטתי את המראה המלבב הזה:

שיעור אחרון לפני החופשה. שעווה. עשינו פירות משעווה (!!) אני עשיתי לימון.

דניאלה עשתה תפוח שלגייה

אני מוצאת הרבה דימיון.

חזרתי הבייתה. הכנתי לי הר של פופקורן. צפיתי בהאוס.

~FIN~

ולמשהו אחר לגמרי (...)

מחזה פנטסטי שראיתי ליד בייתי:

נקודה למחשבה: ערוץ האופנה הישראלי (עוד אוקסימרון), או בשמו השני "פחחחחח".

שלא יעבדו עליכן. אף דפנה לוסטיג לא תגיד לכן איך להתלבש.

זה שיק:

סתם, בחיים לא היייתי קונה נעליים בזארה, הן כואבות.

את זה לעומת זאת, כן כן כן!

גם זה שיק:

חרף מה שהמבקרת המהוללת כתבה... נאון זה השיט העונה. הלם גם הלם את המאורע. היא יודעת על מי היא מדברת?! היא שרופה בעיר הזאת. 

לפחות היא קראה לך צעירה, בגילנו זו מחמאה!

ההמלצה שלי לשבוע זה: קראסון עם אמנטל ופרושוטו.

שבוע טוב

וחופשה נעימה לי

אלוהי הדברים הקטנים

מחר יש לי בוחן בכימיה
ככה לומדים כשאמא באה לביקור

אביב שמח

היש צוהלת ושמחה?!

סיכום שבוע בתחפושת:
אבא שלי ליווה אותי לבית הספר עם המזוודה ביד ונאלץ להתמודד עם מבטים תוהים משום שעל ראשי חבשתי כתר של מלכת אסתר.

ביום שלאחריו הופעתי לבית הספר עם אוזני הארנבת המסורתיות והזנבנב.


בערב שכנעתי את דניאלה לנצל את מטבחה כדי לאפות אוזני המן (אין לי תנור), ולכן גם נאלצתי להכין בצק נפרד ללא גלוטן. המילוי הנבחר היה קרם אגוזים (שזה בעצם נוטלה ללא שומן צמחי מוקשה וחומרים מזיקים נוספים, במיוחד לאפייה), כשהוא נגמר פשפשתי במגירה של דניאלה ומצאתי ריבת חלב שהבאתי לה מהארץ בחופשת הקריסמס, וחמדתי לצון ועשיתי גם סמיילי ממולא בריבת לימון.
זכיתי בתשבוחות לרוב.
והתוצאה לפניכם:

בערב שבת הוזמנו לנשף התחפושות המסורתי של בית הקפה השכונתי שלנו cafe degli artigiani שהוא למעשה נשף אנטי-קרנבל שנפל בדיוק על פורים וכך זכיתי למסיבת פורים כהלכתה. רקדנו ושתינו עד לא ידע (משום שאף אחד לא ידע שבאמת יש חג. ערלים טפו).


אגב, רוב החוגגים היו מצוות המורים והמזכירות בבית הספר שלי... פאדיחות

אני החלטתי להתחפש למרלן דיטריך, כי אין כמו פורים לקצת קרוס-דרסינג סקסי.

 זה טיציאנו, המורה לרסטורציה של פרסקו, בתחפושת מגה מושקעת! למזלו דווקא התלמידים שלו לא נכחו באירוע..

קאזן איט פה בתמונה - אליזה, המזכירה והבת של המנהלת

 דרדסים נותנים בראש

YMCA

 דניאלה רקדה עם ערפד בסצנה כאילו לקוחה מדרקולה

 הבחור הנ"ל, שהתחפש ללארה קרופט, מילא את האקדחים שלו בקוקטייל אפרול ספריץ והתיז לפיהם של החוגגים, אבל גם לתוך האף ועל הפנים. שפריץ של ספריץ נכנס לי לעין. זה שורף אש!

 והתוצאה בסוף המסיבה:

רק בשמחות

אבאבא

אבא שלי ביקר אותי השבוע והביא לי מיליון מתנות מהארץ!

מלפפון חמוץ, טחינה, אנרג'י שוקלד-בננה, גרביים, פיג'מה עם פינגווינים ומקבוק אייר!!!

האחרון הגיע דווקא מארצות הברית של אמריקה יחד עם מלא ג'ל אנטי-בקטריאלי בניחוחות שונים ומשונים. אני אוהבת אותו.

בבוקר שבת, לפני זריחת השמש והקפה, נסענו להרים המושלגים של טוסקנה לגלוש ולאכול צ'יפס!

שאר התמונות די דומות לאלו משנה שעברה, אתם יכולים להציץ בפוסטים של דצמבר 2010.

הדרך לאתר היא קשה מנשוא עם פיתולים חדים וכבישים נחשיים שאורכם יותר משעה מתוך שעתיים של הנסיעה כולה. קיבתי הרגישה לא עמדה במסע.

אבא שלי היה אכזרי מספיק כדי לתעד את התמונה הנ"ל וכך למעשה, אתם זכיתם.

מאיה מעולפת בצד הכביש עם בחילה מהגיהנום:

המצב הפך קריטי כאשר אחרי כשעה של סבל, בתור פתרון לבחילה בחרתי לאכול פרינגלס...


ובינתיים בפירנצה:

עולם כמנהגו נוהג.

בקרוב, ספיישל תחפושות
חג פורים שמח!