חבורת הזבל

קודם כל אפתח בידיעה מרעישה: שותפותיי צפו בטלוויזיה בx-factor האיטלקי כשלפתע נשמעו קולות מאוד משונים מן הטלוויזיה...
רצתי מחדרי אל הסלון וגיליתי כי ה"ווקה פיפל" מתארחים בתוכנית ואף מלווים את המתמודדים!!!
ליאור כלפון, סחתיקה! תוכנית טלוויזיה בפריים טיים באיטליה.. אני מורידה את הכובע..


דבר נוסף וממש לא קשור, קניתי פולנטה אינסטנט אבל בגלל שאני כה מאותגרת מבחינה בישולית גם את זה כמעט חרבנתי ונאלצתי להכין בטעות את כל הקופסא ועכשיו יש לי ממליגה לתקופה של שנה ואין לי מיקרו לחמם אותה.. היום אכלתי ממליגה קרה לארוחת צהרים.. אם יש לכם מתכונים מעניינים ל"מה לעשות עם 500 גרם ממליגה/פולנטה מוכנה" שלחו לי בבקשה, אודה לכם מאוד!

היום רציתי לתת לכם הצצה קטנה לחיי. צילמתי סצינות ז'אנר מחיי היומיום בויה דלה ויניה נואובה.
החלטתי לאמץ גישה הומוריסטית לכל העניין אבל לפעמים זה ממש לא מצחיק...
זה המטבח, אחרי שבבוקר נוקה על ידי אלדד/מאיה ( זה לא משנה מי בדיוק ובאיזה יום זה קרה כי זה מראה שחוזר על עצמו..)

היום זה נראה הרבה יותר טוב כי הן נסעו לאיקאה וקנו מתקן כזה לייבוש כלים.. ממש סיבה לנסוע עד לאיקאה שנמצאת מחוץ לעיר...

עכשיו הייתי רוצה להציג בפניכם את הדג שלנו. יותר נכון של לואיזה שהביאה אותו מרומא אחרי שהייתה בחופשה בבית. אני מסירה אחריות מן הדג בדיוק בגלל התמונות להלן. כבר שלושה ימים אני שומעת אותן אומרות " מסכן, אנחנו צריכות להחליף לו המים". האם זה קורה? ממש לא! כי שתי הבחורות הללו הן הכי עצלניות והכי מטונפות שפגשתי בימי חיי! כולל בצבא! 

ילדים, עזרו למצוא את הפרחים שמאיה קנתה והניחה על השולחן בסלון. 

אנא צבעו את כל הזבל והשאירו את הפרחים בלבן...

ולעניין הזבל, זה פשוט משהו שאני לא מצליחה להבין! כל יום ישנה שקית זבל אחת לפחות ("לפחות" זה אומר בין 2-6 שקיות..) מונחת במטבח או בסלון (!??!!) מוקפות זבובים(!!) שאף אחת מהן פשוט לא זורקת!!!!! בסופו של יום, אני נשברת ויורדת בפיג'מה בגשם לזרוק בפחים שלא ממש נמצאים קרוב לבית, אבל זה קול, כי זה מה שאמורים לעשות עם שקיות זבל!!! בינתיים אין אף ולא שקית זבל אחת שהן זרקו! אתמול אפילו, יצאתי מהבית יחד עם המקסיקנית ובדרך פשוט תפסתי את השקית ביד. איך היא לא חושבת על זה בעצמה??!!

זאת השקית של היום, בואו נראה כמה זמן היא תישאר פה...

או או לואיזה רבה עם מישהו בטלפון, צורחת ובוכה.. יאבל'ה, היא זרקה משהו... זה חדש.. היא לסבית קשוחה כזאת בדרך כלל. החלונות של החדרים שלנו שכנים. אני מקווה שהיא לא רבה עם חברה שלה.. היא אמורה לבוא לבקר כאן עוד כמה ימים... התרופה הכי טובה זה לצאת החוצה, לנשום אויר ולזרוק את הזבל!!

יאללה ביי חבר'ה, אני צריכה לנקות קצת..

saturday night fever

שבוע ראשון בלי אלדד.. מה עשיתי? יצאתי לרקוד!!

http://www.youtube.com/watch?v=FECFb1_YdII

השבוע התחיל בחג. האלוואין ולאחריו חג כל הקדושים וזה אומר חופש מביצפר!! בנוסף גם התבטל לנו השבוע שיעור הכימיה אז היינו בעננים!

בהאלוואין, חג שבמקורו אירי, כך הסבירה המורה לאיטלקית לפני חודש, אלפי אמריקאים ואמריקאיות לבושות כזונות פקדו את הרחובות. אני חברתי לחבריי מהבית ספר הקודם והחלטנו ללכת לדיסקוטק! ( כן.. כאן הם קוראים לזה "דיסקוטק" או יותר נכון "דיסקוטקה"..)

אני והבנות הקוליות רצינו ללכת למועדון שאנחנו מאוד אוהבות שנקרא "בבילון" ( פרטים בהמשך..) אבל מאחר ויצאנו עם בחורה ונצואלנית שסירבה בתוקף, מצאנו את עצמינו, בזכותה, במועדון הכי דוחה בפירנצה! מסתבר שהיא לקוחה קבועה שם והכניסה אותנו בחינם אז זרמנו ( באיטליה אין זה חוקי לשלם כניסה במועדון, לכן המועדונים עוקפים את החוק על ידי תשלום על משקה אחד לפחות, במקרה של מועדון מחורבן זה דרשו 10 אירו בכניסה!!).

מיד בכניסה נאלצנו לשלם 3 אירו להפקיד מעילים בפקודה מהשוער הכושי הענק! כבר בתור למלתחה התחלנו להבין שאנחנו לא בקנזס יותר..

אמריקאיות צווחניות, לבושות בחצאיות מיני, גרביוני רשת ועקבים + קרניים של שטן, גברים איטלקים דוחים שרק באו לתפוס זרות נטפלים, נדבקים ואף נוגעים בכל דבר שזז, חבורה של מבוגרים רוסים שיכורים עם שתי בחורות שהזמינו מלא אלכוהול וקיבלו שירות של מלכים, כמה ניגרים שרק באו לרקוד, ואנחנו: שתי בחורות ונצואליניות אחת מחופשת לשודד ים, השנייה כנמר, קיקי ההולנדית שטן, אינזה הבסקית מכשפה ומאיה כארנבון.

המוזיקה כללה רגטון, היפ הופ ודיג'יי מחורבן שלא ידע לעשות מעברים חלקים בין השירים ואף השמיע כל שיר לדקה ואז החליף.

היה דוחה. ולח. ממש ממש חם. בטח כי הם מנסים לעודד נשים להתפשט! ובתוך כל המרק הזה איטלקים דוחים שולחים את הטלפיים שלהם ומתקרבים קצת יותר מדי קרוב! אני נקטתי בשיטה קצת אלימה והדפתי אותם מעליי ומעל חברותיי באמצעות אגרופים ומרפקים ( תודה לך רז שפירא-פיינבורג שהארת את עיניי)

לעומת זאת המצב השתפר כאשר הונצואלנית המקושרת הכניסה אותנו לVIP. חדר קטנטן, ממוזג עם מוזיקת MTV כזאת. היה נחמד מאוד.

אתמול בלילה סוף סוף חזרנו ל"בבילון", מועדון לאנשים כמונו, פחות או יותר. מועדון קטנטן, בערך בגודל של "הפסק זמן", ובגדול הוא נראה כמו מועדון היפסטרים שאפשר לגזור אותו ולהדביק אותו בתל-אביב בלי בעיה. הוא נהדר כי אין בו בכלל אמריקאים או גברים שבאים במיוחד להתחיל עם זרות. בפעם הקודמת שהלכנו היה דיג'יי שמנמן עם זקן שניגן מוזיקה טובה אבל בשלב מסויים של הערב, כשהמועדון מתמלא המוזיקה לאט לאט משתנה.. היו טעימות ניינטיז ואייטיז, קצת מוזיקת פופ עכשווית (ממוקסס, כמובן..) אבל כשהוא ניגן את song 2 אמרתי די, והלכנו. כן,  הטעם האיטלקי המוזיקלי קצת מפגר ב5-10-20 שנה.

כל מה שנוגע לתרבות מודרנית נמצא פה באיחור משמעותי. הפיורנטינים מתרפקים על תרבות העבר המפוארת ופשוט לא מסתכלים קדימה. גם באמנות, אלוהים ישמור! במוזיאון לאמנות מודרנית יש יצירות מהמאה ה-18!!

החוויה אתמול בבבילון היה שונה במקצת:

הייתה דיג'יי אחרת, לסבית, ולצידה לסביות נוספות. והן העלו לעמדה רק לסביות אחרות לרקוד איתן. זה קצת מעליב..

המוזיקה הורכבה משירי MTV דאנס, שכללו בלק אייד פיז, הרבה דיוויד גואטה ובוב סינקלייר, בשלב מסויים היא גם חזרה והשמיעה אום שירים שהושמעו כקודם לכן, יוצאי הדופן היו שני שירים של פרודיג'י וshe's a maniac!!!

מוזר, כבר אמרתי לכם.

לקראת סוף הלילה הבחנו ברחבת הריקודים השניה שעמדה יתומה. האמת הייתה מוזיקה מצויינת! שני דיג'יים חמודים וארבעה אנשים רוקדים- אנחנו! 

כשבאו להודיע לנו שסוגרים את הרחבה הדיג'יי הודה לנו, ונפרד מאיתנו לשלום בנשיקות. אני חוזרת לשם בטוח!

אין לי כל כך הרבה הזדמנויות כי בקרוב חבריי מהבית ספר הישן יעזבו ויחזרו לחייהם בניכר ואילו אני אשאר כאן, עם שותפותיי העצלניות וחברי כיתתי שלא גרים בכלל בעיר!

תאחלו לי הצלחה במציאת חברים חדשים לריקודים!

אוי.. זה היה קצת ארוך.. אני צריכה לכתוב לעתים יותר קרובות..

שבוע טוב!