31.8.10
שלום לכולם,
אני עכשיו בחדרי בדירה שלי אוכל מולר בטעם אננס עם חתיכות בפנים (נאמי).
היום הלטתי להתנתק מחבל הטבור של אבא ונתתי לו לצאת לטייל בפרוג'יה ואסיזי בלעדי ( האמת היא שזה בגלל שאהיה שם בעוד חודש בסיור של ד"ר פינקוס המלך ולא רציתי להרוס לי את ההפתעה..)
אז הלכתי לדירתי, סידרתי קצת את החדר ואז יצאתי על אופניי למזכירות של הביצפר שלי לשאול שאלות חשובות על תשלומים וקרדיטים וכו'...
הייתי כה אמיצה! נאלצתי לשבור את השיניים באיטלקית כי המזכירה לא התקבלה להקבצה של הנייטיב ספיקר, ואפילו הבנו אחת את השניה בסדר גמור.
מלאת בטחון יצאתי למשימתי השנייה- סופר מרקט! הסתובבתי שם כמעט שעה ( בלי להגזים..) ויצאתי עם צרורות מצרכים.
והנה נקודה למחשבה: איך אסחוב אותם עם האופניים? טוב, אז הנדסתי מן קונסטרוקציה מעניינת של המון דברים בסלסה, כמה בתיק ונייר טואלט וספיישל קיי בתור משענת גב.
הנה משהו שלא כולכם יודעים עלי, אני ממש אבל ממש נוסעת גרוע על אופניים. אני מדברת על סללומים, סרבול, וחוסר שיווי משקל כללי.. אבל הגעתי הבייתה בשלום ועכשיו אני פה אוכלת מולר.
אגב אופניים, הייתי רוצה לשתף אתכם בחוויותי מאמש. היה יום נעים ורדו ומאיה יצאו לקנות אופניים. החנות הייתה קצת רחוקה אז לקחנו את האוטו. בהגיעינו החנות הייתה סגורה לרגל סייסטה אז הלכנו לשבת קצת על גדות הארנו. בעודינו יושבים השמיים לפתע התקדרו, רוח קרה נשבה ועננים כיסו את השמש. בדיוק כשיצאנו חזרה אל החנות נפתחו שערי שמיים והחל לרדת גשם!! ממש הזמן הכי גרוע בעולם לקנות אופניים. מדוע? בגלל שהאוטו לא יכול להיכנס למרכז העיר והייתי צריכה לרכוב בגשם, בשורט וגופייה ונעליים מאוד מאוד לא מתאימות. בנוסף לכל, כבר אמרתי לכם, איני בעלת שיווי משקל מוצלח.
בהחלט חוויה מיוחדת..
מחר אמא מגיעה ומשפחת דלנו מינוס דניאל הולכת לצפות בהופעה של לאונרד כהן, כאן בפיאצה ס. קרוצ'ה. נשמע קול, לא?
ואז כולם יעזבו אותי ואתחיל את חיי בתור סטודנטית פיורנטינית מבולבלת.
אוהבת את כו-לכם
מאיה הקולית
שלום לכולם,
אני עכשיו בחדרי בדירה שלי אוכל מולר בטעם אננס עם חתיכות בפנים (נאמי).
היום הלטתי להתנתק מחבל הטבור של אבא ונתתי לו לצאת לטייל בפרוג'יה ואסיזי בלעדי ( האמת היא שזה בגלל שאהיה שם בעוד חודש בסיור של ד"ר פינקוס המלך ולא רציתי להרוס לי את ההפתעה..)
אז הלכתי לדירתי, סידרתי קצת את החדר ואז יצאתי על אופניי למזכירות של הביצפר שלי לשאול שאלות חשובות על תשלומים וקרדיטים וכו'...
הייתי כה אמיצה! נאלצתי לשבור את השיניים באיטלקית כי המזכירה לא התקבלה להקבצה של הנייטיב ספיקר, ואפילו הבנו אחת את השניה בסדר גמור.
מלאת בטחון יצאתי למשימתי השנייה- סופר מרקט! הסתובבתי שם כמעט שעה ( בלי להגזים..) ויצאתי עם צרורות מצרכים.
והנה נקודה למחשבה: איך אסחוב אותם עם האופניים? טוב, אז הנדסתי מן קונסטרוקציה מעניינת של המון דברים בסלסה, כמה בתיק ונייר טואלט וספיישל קיי בתור משענת גב.
הנה משהו שלא כולכם יודעים עלי, אני ממש אבל ממש נוסעת גרוע על אופניים. אני מדברת על סללומים, סרבול, וחוסר שיווי משקל כללי.. אבל הגעתי הבייתה בשלום ועכשיו אני פה אוכלת מולר.
אגב אופניים, הייתי רוצה לשתף אתכם בחוויותי מאמש. היה יום נעים ורדו ומאיה יצאו לקנות אופניים. החנות הייתה קצת רחוקה אז לקחנו את האוטו. בהגיעינו החנות הייתה סגורה לרגל סייסטה אז הלכנו לשבת קצת על גדות הארנו. בעודינו יושבים השמיים לפתע התקדרו, רוח קרה נשבה ועננים כיסו את השמש. בדיוק כשיצאנו חזרה אל החנות נפתחו שערי שמיים והחל לרדת גשם!! ממש הזמן הכי גרוע בעולם לקנות אופניים. מדוע? בגלל שהאוטו לא יכול להיכנס למרכז העיר והייתי צריכה לרכוב בגשם, בשורט וגופייה ונעליים מאוד מאוד לא מתאימות. בנוסף לכל, כבר אמרתי לכם, איני בעלת שיווי משקל מוצלח.
בהחלט חוויה מיוחדת..
מחר אמא מגיעה ומשפחת דלנו מינוס דניאל הולכת לצפות בהופעה של לאונרד כהן, כאן בפיאצה ס. קרוצ'ה. נשמע קול, לא?
ואז כולם יעזבו אותי ואתחיל את חיי בתור סטודנטית פיורנטינית מבולבלת.
אוהבת את כו-לכם
מאיה הקולית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה