הו הו הו

4- מעלות!! מינוס ארבע! 

ואני החלטתי לאוורר את האופניים ולנסוע לביצפר.. יאבלה! היה כל כך קר!

יצאתי לרוץ (להכין את הגוף ל-2 ק"ג חומוס+פיתה) עם 2 זוגות גרביים, טרנינג פוטר שלא נלבש למטרות ספורט מאז שנת 2003 ( היום אני חתיכה, אני לובשת טייץ), טי-שירט, פליז, מעיל, כפפות, וכובע צמר. כדי להסיח את דעתי מן הקור דמיינתי את עצמי כמו שארלוט, רצה בשלג בסנטרל פארק (למרות שכולם יודעים שאני יותר קארי..). זה לא ממש עזר. הפעם בהונותיי סירבו להתחמם..

היה זה שבוע בסימן אס"ק. באיטליה, כך גיליתי, המורים אוהבים יותר לחגוג מאשר ללמד וממציאים לשם כך כל מיני סיבות נפלאות. לפני שבועיים ( שהייתי עדיין תקועה בעידן החושך ללא אינטרנט) התכוננו לשיעור כימיה אימתני בו הובטח לנו תחקור אישי על החומר. הגעתי לבית ספר והוא היה פשוט ריק לחלוטין. המזכירה אמרה לי: "כולם הלכו לאכול ברוסקטות" ואני צחקקתי במבוכה, כי לא ממש הבנתי את הבדיחה.. אבל לא היה מדובר בהומור איטלקי צולע, המראה שנגלה לעיני כשמצאתי אותם היה כמו הזייה: כל התלמידים הצטופפו במעבדת הציור, המורה לכימיה קלה ברוסקטות מעל כיריים של מעבדה, תלמידה נאמנה שפשפה עליהם שום, וכל התלמידים אחזו בידיהם כוסות מלאות ביין מג'ריקן.

הסיבה למסיבה: גסטון, הפרופסור לשימור ציור הביא יין חדש ושמן חדש! ושמן חדש כמובן חייבים לאכול תכף ומיד!

השבוע כבר לא היה צריך להמציא סיבות, יש חג!!

לא אכביר במילים אתן לתמונות לדבר בעד בעד עצמן.

בבקשה הסבו את תשומת לבכם לתפאורה שבה מתרחשת המסיבה, מעבדת הרסטורציה הזרועה בחומרים מסוכנים...

וזה מה שקורה אחרי יין מבעבע והרבה הרבה סוכר

יש סיבה ששכר הלימוד כה גבוה, הכיף כלול בתשלום..!

יופי, הרגע המשוגעת עם העורך דין שגנבה לי את הראוטר הגיעה ואמרה שהיא מוכנה להחזיר לי אותו, אחרי שקניתי כבר חדש.. בת זונה. 

בעוד שלושה ימים אני שבה לארץ הקודש!

אני מעוניינת לערוך משאל עם קטן: האם אתם מעוניינים להמשיך לקרוא את הגיגי בשלושת השבועות הקרובים או שאתם רוצים הפסקה?

בבקשה, כתבו לי ( אם לא אזכה לאף תגובה אקבל זאת כ"רוצים להמשיך" ואתם תאלצו לקבל את מר הגזרה)
חג גויים שמח לכולם
Buon Natale!