שמתי ברז למורה

אתמול הברזתי מביצפר! בין הפעמים היחידות בחיי.. אבל הפעם זה היה מסיבה מצויינת!
הברזתי מביצפר כדי לנסוע לסקי!!!
קודם כל,שכנעתי את ג'נט, בת כיתתי הפיליפינית, שלא נעשה אתמול מבחן במחשבים ( ממש לא היה קשה, היא פשוט אמרה לי "יאללה, בואי לא נעשה אותו") סליחה, אני רוצה לתקן את עצמי: דחינו אותו. פשוט בלי להגיד למורה.
פריס ביולר קטן עליי...
אתמול פשוט היה מזג אוויר נפלא שלא נראה בטוסקנה כבר חודש. זו הייתה הזדמנות שפשוט אסור לפספס!
חברתי הצעירה קיקי לנה איתי בשבוע הקרוב עד הטיסה הבייתה. היא וסמואל תכננו כבר מתחילת השבוע לנסוע ואני קפצתי על הטרמפ.
אתמול ב-7 בבוקר עזבנו את פירנצה עטויים מעילי סקי ונסענו לכיוון עיירת הסקי הטוסקנאית אבטונה Abetone, לא עצרנו שם אלא המשכנו קצת לאתר סקי שנקרא ואל דה לוצ'ה Val de Luce ששייך כבר למחוז אמיליה-רומנה והוא יותר זול ( יש גם הנחת סטודנטים כמובן).
הנסיעה כללה דרך פתלתלה ביותר ואני נתקפתי בחילת דרכים איומה. חברי הנאמנים עצרו את האוטו ולימדו אותי כל מיני טריקים הזויים. קיקי, שמיום ליום אני מגלה שהיא סוג של גאון, כתבה בתיכון עבודה ( "נושא אישי"?!) בנושא בחילות דרכים (הזוי, אני יודעת..). עברתי למושב ליד הנהג, הסתכלתי על הכביש ותרגלתי נקודות לחיצה. כל אלה לא עזרו בשיט עד שסמואל אמר לי להוציא יד מהחלון. באורח פלא השטות הזאת עזרה קצת..
כבר ערב לפני גיליתי שהורי היקרים לא שלחו לי יחד עם בגדי הסקי כפפות. זה התברר כדבר הכי טוב שקרה לי! כי קניתי כפפות באתר, בצבע ורוד !!! עם הלו קיטי!!!!!!!! תודו שאתן מקנאות...

כן, גם הגוגלס שלי וורודים...

סמואל ויתר על הסקי לפני שנתיים לטובת סנואו-בורד (מה שידוע כטעות נפוצה) ולא הצליח לשמור את התחת מעל השלג ולכן בצעד מיואש פנה להתאמן במסלול של הילדים..

הנה סמואל בתנוחת יאוש:

מה שהשאיר את קיקי ואנוכי לקרוע את כל המסלולים באתר! בצהריים אכלנו נקניקיה וצ'יפס ושתיתי שוקולטה חמה.

אני הכרזתי על היום הזה כ"היום הכי כיפי בחיי"! שמש מדהימה, מסלולים רחבים וריקים מאדם, שלג (מלאכותי) נפלא, וכל הזמן מלמלתי, בכל השפות המדוברות בפי," איזה כיף" "איזה יופי" "מדהים" ו"אני לא מאמינה שאני כאן ולא בלימודים"

פשוט משגע! גלשנו מ11:00 עד 16:00 ! בשלב מסויים, על איזה שהוא רכבל פתאום נפלטה לי מחשבה בקול רם: " אני גרה באירופה!" שעתיים נסיעה כולל פקקים ואני עושה סקי!














15 יורו השכרת ציוד, 20 יורו סקי פס והרי לכם חופשת סקי במחיר שווה לכל נפש (מינוס ההופעות המעצבנות של הצוות בקלאב מד!)
אני חזרתי מאוהבת. היום כמובן הכל כואב לי ואני לא יכולה לזוז אבל היה בהחלט שווה את זה!

כשחזרתי הביתה כמובן ששוב נתקלתי בצרות. זה כבר הפך להרגל..

השותפות שלי סיפרו לי שהגיע לדירה עורך דין (??!!!) ולקח את המודם שלי כבן ערובה! משהו עם הדיירת הקודמת שגרה כאן וחוזי אינטרנט למינהם.. הייתי בהלם מוחלט אבל אחרי שהתעשתי, הלכתי פשוט לקנות מודם חודש ( מזל שהאיש מחשבים שלי עובד עד 22:00). עכשיו אני אף יותר מרוצה מקודם!

שבוע טוב לכולם! בסופו אני שבה לזרועותיכם.

שלום על ישראל