חדשות חמות! (או קרות...)

התחזיות הודיעו אבל אף אחד לא האמין.
בבוקר היו שלושה פתיתים ואני רצתי וצרחתי בכל הבית ואז זה נגמר.
ואז פתאום בסביבות השעה 11...

ואז ב15:00...

ואז הפסקת שוקלטה חמה/קפוצ'ינו ולאחריה

והרחוב שלי

והאופניים שלי..

(אלו שקשורות לעמוד...לא הכעורות עם הקופסא הירוקה)

וזהו

חורף שמח

נ.ב. בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות להוריי שהביאו לי את ציוד הסקי והאפרה-סקי שלי. בלעדיכם לא הייתי כאן היום...

הו הו הו

4- מעלות!! מינוס ארבע! 

ואני החלטתי לאוורר את האופניים ולנסוע לביצפר.. יאבלה! היה כל כך קר!

יצאתי לרוץ (להכין את הגוף ל-2 ק"ג חומוס+פיתה) עם 2 זוגות גרביים, טרנינג פוטר שלא נלבש למטרות ספורט מאז שנת 2003 ( היום אני חתיכה, אני לובשת טייץ), טי-שירט, פליז, מעיל, כפפות, וכובע צמר. כדי להסיח את דעתי מן הקור דמיינתי את עצמי כמו שארלוט, רצה בשלג בסנטרל פארק (למרות שכולם יודעים שאני יותר קארי..). זה לא ממש עזר. הפעם בהונותיי סירבו להתחמם..

היה זה שבוע בסימן אס"ק. באיטליה, כך גיליתי, המורים אוהבים יותר לחגוג מאשר ללמד וממציאים לשם כך כל מיני סיבות נפלאות. לפני שבועיים ( שהייתי עדיין תקועה בעידן החושך ללא אינטרנט) התכוננו לשיעור כימיה אימתני בו הובטח לנו תחקור אישי על החומר. הגעתי לבית ספר והוא היה פשוט ריק לחלוטין. המזכירה אמרה לי: "כולם הלכו לאכול ברוסקטות" ואני צחקקתי במבוכה, כי לא ממש הבנתי את הבדיחה.. אבל לא היה מדובר בהומור איטלקי צולע, המראה שנגלה לעיני כשמצאתי אותם היה כמו הזייה: כל התלמידים הצטופפו במעבדת הציור, המורה לכימיה קלה ברוסקטות מעל כיריים של מעבדה, תלמידה נאמנה שפשפה עליהם שום, וכל התלמידים אחזו בידיהם כוסות מלאות ביין מג'ריקן.

הסיבה למסיבה: גסטון, הפרופסור לשימור ציור הביא יין חדש ושמן חדש! ושמן חדש כמובן חייבים לאכול תכף ומיד!

השבוע כבר לא היה צריך להמציא סיבות, יש חג!!

לא אכביר במילים אתן לתמונות לדבר בעד בעד עצמן.

בבקשה הסבו את תשומת לבכם לתפאורה שבה מתרחשת המסיבה, מעבדת הרסטורציה הזרועה בחומרים מסוכנים...

וזה מה שקורה אחרי יין מבעבע והרבה הרבה סוכר

יש סיבה ששכר הלימוד כה גבוה, הכיף כלול בתשלום..!

יופי, הרגע המשוגעת עם העורך דין שגנבה לי את הראוטר הגיעה ואמרה שהיא מוכנה להחזיר לי אותו, אחרי שקניתי כבר חדש.. בת זונה. 

בעוד שלושה ימים אני שבה לארץ הקודש!

אני מעוניינת לערוך משאל עם קטן: האם אתם מעוניינים להמשיך לקרוא את הגיגי בשלושת השבועות הקרובים או שאתם רוצים הפסקה?

בבקשה, כתבו לי ( אם לא אזכה לאף תגובה אקבל זאת כ"רוצים להמשיך" ואתם תאלצו לקבל את מר הגזרה)
חג גויים שמח לכולם
Buon Natale!

שמתי ברז למורה

אתמול הברזתי מביצפר! בין הפעמים היחידות בחיי.. אבל הפעם זה היה מסיבה מצויינת!
הברזתי מביצפר כדי לנסוע לסקי!!!
קודם כל,שכנעתי את ג'נט, בת כיתתי הפיליפינית, שלא נעשה אתמול מבחן במחשבים ( ממש לא היה קשה, היא פשוט אמרה לי "יאללה, בואי לא נעשה אותו") סליחה, אני רוצה לתקן את עצמי: דחינו אותו. פשוט בלי להגיד למורה.
פריס ביולר קטן עליי...
אתמול פשוט היה מזג אוויר נפלא שלא נראה בטוסקנה כבר חודש. זו הייתה הזדמנות שפשוט אסור לפספס!
חברתי הצעירה קיקי לנה איתי בשבוע הקרוב עד הטיסה הבייתה. היא וסמואל תכננו כבר מתחילת השבוע לנסוע ואני קפצתי על הטרמפ.
אתמול ב-7 בבוקר עזבנו את פירנצה עטויים מעילי סקי ונסענו לכיוון עיירת הסקי הטוסקנאית אבטונה Abetone, לא עצרנו שם אלא המשכנו קצת לאתר סקי שנקרא ואל דה לוצ'ה Val de Luce ששייך כבר למחוז אמיליה-רומנה והוא יותר זול ( יש גם הנחת סטודנטים כמובן).
הנסיעה כללה דרך פתלתלה ביותר ואני נתקפתי בחילת דרכים איומה. חברי הנאמנים עצרו את האוטו ולימדו אותי כל מיני טריקים הזויים. קיקי, שמיום ליום אני מגלה שהיא סוג של גאון, כתבה בתיכון עבודה ( "נושא אישי"?!) בנושא בחילות דרכים (הזוי, אני יודעת..). עברתי למושב ליד הנהג, הסתכלתי על הכביש ותרגלתי נקודות לחיצה. כל אלה לא עזרו בשיט עד שסמואל אמר לי להוציא יד מהחלון. באורח פלא השטות הזאת עזרה קצת..
כבר ערב לפני גיליתי שהורי היקרים לא שלחו לי יחד עם בגדי הסקי כפפות. זה התברר כדבר הכי טוב שקרה לי! כי קניתי כפפות באתר, בצבע ורוד !!! עם הלו קיטי!!!!!!!! תודו שאתן מקנאות...

כן, גם הגוגלס שלי וורודים...

סמואל ויתר על הסקי לפני שנתיים לטובת סנואו-בורד (מה שידוע כטעות נפוצה) ולא הצליח לשמור את התחת מעל השלג ולכן בצעד מיואש פנה להתאמן במסלול של הילדים..

הנה סמואל בתנוחת יאוש:

מה שהשאיר את קיקי ואנוכי לקרוע את כל המסלולים באתר! בצהריים אכלנו נקניקיה וצ'יפס ושתיתי שוקולטה חמה.

אני הכרזתי על היום הזה כ"היום הכי כיפי בחיי"! שמש מדהימה, מסלולים רחבים וריקים מאדם, שלג (מלאכותי) נפלא, וכל הזמן מלמלתי, בכל השפות המדוברות בפי," איזה כיף" "איזה יופי" "מדהים" ו"אני לא מאמינה שאני כאן ולא בלימודים"

פשוט משגע! גלשנו מ11:00 עד 16:00 ! בשלב מסויים, על איזה שהוא רכבל פתאום נפלטה לי מחשבה בקול רם: " אני גרה באירופה!" שעתיים נסיעה כולל פקקים ואני עושה סקי!














15 יורו השכרת ציוד, 20 יורו סקי פס והרי לכם חופשת סקי במחיר שווה לכל נפש (מינוס ההופעות המעצבנות של הצוות בקלאב מד!)
אני חזרתי מאוהבת. היום כמובן הכל כואב לי ואני לא יכולה לזוז אבל היה בהחלט שווה את זה!

כשחזרתי הביתה כמובן ששוב נתקלתי בצרות. זה כבר הפך להרגל..

השותפות שלי סיפרו לי שהגיע לדירה עורך דין (??!!!) ולקח את המודם שלי כבן ערובה! משהו עם הדיירת הקודמת שגרה כאן וחוזי אינטרנט למינהם.. הייתי בהלם מוחלט אבל אחרי שהתעשתי, הלכתי פשוט לקנות מודם חודש ( מזל שהאיש מחשבים שלי עובד עד 22:00). עכשיו אני אף יותר מרוצה מקודם!

שבוע טוב לכולם! בסופו אני שבה לזרועותיכם.

שלום על ישראל

אייס אייס בייבי

איך יודעים שהגיע החורף?
החלקרח!!!!
היה זה יום ארוך ועמוס ומאיה סבלה מכאב ראש קטנטן והחליטה ללכת לישון ממש מוקדם. התקלחה, צחצחה שיניים, כשלפתע צלצל הטלפון.
הייתה זו קיקי שהזמינה אותי להחליק! הסיבה שהסכמתי , חוץ מזה שזה כיפחיים,היא שסמואל האיטלקי בא לאספני ברכב!! 
וכיפחיים אכן היה. הייתה מוזיקה ואורות דיסקו שעשו לי פלאשבקים למסיבות כיתה בהחלקרח ברמת גן ( זה היה ברמת גן בכלל? מי זוכר, ההורים הסיעו אותנו לשם..) וגיליתי שלהחליק על הקרח זה ממש כמו לרכוב על אופניים. אחרי התחלה רעועה לאט לאט המוח נזכר...
החלקנו די הרבה כי לא הגבילו אותנו בזמן, עד שלפתע, רבע שעה לפני הסגירה, נפלתי נפילה קשה על עצם הזנב.  (זוכרים שכשהיינו קטנים לימדו אותנו שמסוכן לקבל מכה בעצם הזנב...) חברי רצו להרימני. הצלחתי לקום, אבל אז פתאום תקפה אותי תחושת בחילה איומה והכל נהיה שחור...
מזל שקיקי בעלת תעודה של עזרה ראשונה! היא תפסה אותי וגררה אותי בנחישות ובאומץ לב מחוץ לזירה. היא הגיבורה שלי! ככה זה שהאביר השחור שלי לא בסביבה להצילני, אני מחליפה אותו בילדה הולנדית מהסיפור הזה עם האצבע בשכר...
בכל מקרה, ניצלתי. אבל שחזרתי לעצמי חברי לא נתנו לי להמשיך להחליק.. הייתי עצובה.. אבל בכל מקרה נשארו לנו רק עוד 5 דקות..
בגדול, אני מסכמת את הבילוי ככיפי, כי כזו אני, מסתכלת על חצי הכוס המלאה! רק שעכשיו כואב לי התחת רצח! 

זה לא עב"מ, זו האצבע של אינזה על העדשה...

 

היום לא היו שיעורים. דניאלה, בת כיתתי קיבלה היום את הלאוראה שלה. יעני, תואר ראשון. רק שבאיטליה עושים את זה קצת אחרת...
כל התלמידים עומדים בתור לכיתה קטנטונת באוניברסיטה, עם חבריהם, בני משפחותיהם, חיות מחמד וכו'.
אחר כך כשקוראים בשמם, כל הפמליה, מתינוק ועד קשיש נדחסים לתוך הכיתה. בכיתה יושבים בשולחן 3 פרופסורים חמורי סבר ומציגים את התזה של התלמיד. לאחר מכן התלמיד זוכה להזדמנות להגן על התזה שלו. ואז מוציאים את כולם החוצה. בזמן הזה השופטים מתדיינים, כמו בטופ מודל הבאה או פרוייקט מסלול... אחרי שתי דקות קוראים לתלמיד להיכנס ( כל הפמליה נכנסת אחריו), הפעם לא יושבים, והפרופסורית מקריאה מדף טקסט שהולך כדלקמן:
" בלה בלה בלה אוניברסיטה פירנצה בלה בלה בלה פקולטה לתולדות האמנות בלה בלה בלה בלה התלמידה X קיבלה ציון 110 מתוך 110" ( כל הכבוד לה!!!!)
ואז כולם מוחאים כפיים! ומתנשקים ומתחבקים.. ורצים החוצה לרחוב, כלת השמחה זוכה לזר פרחים ביד ולנזר עלים על הראש כמו יוליוס קיסר או דנטה אליגיירי.. ואז מישהו מוציא שמפניה, כלת השמחה פוקקת אותה וכשנשמע בום כולם מוחאים כפיים ושותים לחיים! וכמובן מצטלמים! מספר שניות לאחר מכן נשמע עוד בום מקבוצה אחרת מעבר לכביש וחוזר חלילה...
אני חייבת לציין שהרגשתי כמו אנתרופולוגית שגילתה תרבות חדשה! טקס מעבר זה של שבט האיטלואנים ריתק אותי ביותר, ניתן להגיד שתרבות פרימיטיבית זו התפתחה באופן יוצא דופן בערבות אירופה לכיוונים שאינם מוכרים לחוקרים כיום.
אחרי הטקס התמוהה חמקתי עם ג'ובאני, בן כיתתי חובב המטאל, לשוק חג המולד הגרמני! יש שם גם דוכנים לא-גרמניים, כמו הקיורטוש שהראתי לכם פעם קודמת ( בגדול מדובר באותו מיקום עם פחות או יותר אותם דוכנים רק יותר גרמני ויותר חגיגי..) החלטנו לעשות בילוי על טהרת הגזע הארי ואכלנו וורסט עם קראוטי ( נפל לי גוש של מיונז על מגפיים חדשות...למגפיים שלום), יין חם ומלא תבלינים, פרעצל, ושטרודל נפלא!
חוץ מכל הקטע הזה של השואה, אני מאוד מחבבת את גרמניה..


זהו להיום, כל היין הזה עושה לי סחרחורת..
אה, וקצת נעלבתי, כל התגובות על הפוסט הקודם היו לגבי אחי החתיך.. תתביישו לכן, אתן יכולות להיות אמא שלו!


חג אימקולטו שמח ( גם מחר אין ביצפר, הנוצרים הללו הם משוּ!)

חזרתי ובגדול!

קוראים יקרים, אפתח בהתנצלות.
לפני שלושה שבועות נגמר חוזה האינטרנט הישן בדירה ונאלצתי לעשות אחד חדש. שותפותיי היקרות לא חולקות איתי במעמסה משום לבחורה שגרה כאן כבר שנה שעברה יש אינטרנט משלה והמקסיקנית החליטה שהיא לא יכולה לחיות בלי הפייסבוק המסריח שלה והלכה מאחורי גבי, אחרי ששוחחנו יחדיו על חוזה חדש, וקנתה מודם נייד למחשב שלה!
רתחתי מכעס אבל החלטתי במקום להטיל עליה כישוף צועני, לזכות לנקמה בכך שאעשה אינטרנט הרבה יותר מהיר ואצפה בסדרות וסרטים והיא תבכה..
אז אכן עשיתי חוזה חדש. לפני שבועיים כמעט. אבל זה סיפור משעמם שאחסוך מכם. יש לי אינטרנט!!!
חבל שהוא חזר דווקא לגלות בעמוד הבית שלי תמונות של שריפה.. 


עברו עליי שלושה שבועות די מרתקים! השבוע האחרון כלל ביקור משולש, אחי היקר דניאל דלנו, אחרי 4 ימים אמא ואז אחרי עוד יומיים גם אבא!! היה קול ביותר!
קודם כל, העיר מכוסה באורות חג מולד ועצי אשוח למינהם! ונהייה ממש ממש ממש קרררר
אז מה עושים? אוכלים כל מיני דברים חמים ומתוקים כדי להתחמם!
לדוגמא:

אני משוגעת על הבומבולוני שהן הסופגניות הפיורנטיניות והן טעימות בטירוווווף!

אחי ואנוכי עשינו חיים משוגעים עם הכסף של אמא ואבא..!

אכלנו מלא, יצאנו בערב לברים, השתכרנו קלות ( כל ערב..), הלכנו לפלאצו וקיו לראות את הגולגולת הנוצצת של דמיאן הירסט (קניתי סיכה בחנות מזכרות!)

הלכנו לצפות במרתון פירנצה שהתקיים למרות מזג האוויר הסוער ששרר באותו יום ועודדנו את הרצים בהתלהבות!

והנה למשל, דוגמא נפלאה מערב שנגמר בחוסר שיווי משקל :

אחרי האוכל והמרגריטות צפינו במשחק כדורגל של ברצלונה-מדריד בבר ספרדי וכולם צרחו וקיללו בספרדית. היה מגניב.. לקינוח, הלכנו גם למשחק כדורגל אמיתי של פיורינטנה בקור חודר עצמות וגשם:

משחק ליגה...האצטדיון היה קצת ריק ... 

ואל חשש, הדלקנו נרות עם החברה החדשה שלי דנה, שאיימה על השותפות שלי שאסור לכבות נרות חנוכה והן הלכו לישון עם חנוכייה דולקת.. יום אחרי זה אני עשיתי פווו על הנרות לפני שיצאתי והן נחרדו ופחדו שאלוקים תעניש אותנו... חינוך קתולי ככל הנראה...

היום לא אזיין לכם ת'שכל יותר מדי, יש לי מלא לספר אבל לא אני ולא אתם תעמדו בזה כרגע..

רק אסיים ואומר שהשמועה שקניתי שמלה של H&M ולאנוון נכונה! לגבי תמונות, אני אשלח באופן פרטני.

בעוד שבועיים בדיוק אני מגיעה לחופשה בארץ אז הכינו את קערות החומוס!

חג אורים שמח לכולם!

מאיה דלנו, אדונית האינטרנט

חבורת הזבל

קודם כל אפתח בידיעה מרעישה: שותפותיי צפו בטלוויזיה בx-factor האיטלקי כשלפתע נשמעו קולות מאוד משונים מן הטלוויזיה...
רצתי מחדרי אל הסלון וגיליתי כי ה"ווקה פיפל" מתארחים בתוכנית ואף מלווים את המתמודדים!!!
ליאור כלפון, סחתיקה! תוכנית טלוויזיה בפריים טיים באיטליה.. אני מורידה את הכובע..


דבר נוסף וממש לא קשור, קניתי פולנטה אינסטנט אבל בגלל שאני כה מאותגרת מבחינה בישולית גם את זה כמעט חרבנתי ונאלצתי להכין בטעות את כל הקופסא ועכשיו יש לי ממליגה לתקופה של שנה ואין לי מיקרו לחמם אותה.. היום אכלתי ממליגה קרה לארוחת צהרים.. אם יש לכם מתכונים מעניינים ל"מה לעשות עם 500 גרם ממליגה/פולנטה מוכנה" שלחו לי בבקשה, אודה לכם מאוד!

היום רציתי לתת לכם הצצה קטנה לחיי. צילמתי סצינות ז'אנר מחיי היומיום בויה דלה ויניה נואובה.
החלטתי לאמץ גישה הומוריסטית לכל העניין אבל לפעמים זה ממש לא מצחיק...
זה המטבח, אחרי שבבוקר נוקה על ידי אלדד/מאיה ( זה לא משנה מי בדיוק ובאיזה יום זה קרה כי זה מראה שחוזר על עצמו..)

היום זה נראה הרבה יותר טוב כי הן נסעו לאיקאה וקנו מתקן כזה לייבוש כלים.. ממש סיבה לנסוע עד לאיקאה שנמצאת מחוץ לעיר...

עכשיו הייתי רוצה להציג בפניכם את הדג שלנו. יותר נכון של לואיזה שהביאה אותו מרומא אחרי שהייתה בחופשה בבית. אני מסירה אחריות מן הדג בדיוק בגלל התמונות להלן. כבר שלושה ימים אני שומעת אותן אומרות " מסכן, אנחנו צריכות להחליף לו המים". האם זה קורה? ממש לא! כי שתי הבחורות הללו הן הכי עצלניות והכי מטונפות שפגשתי בימי חיי! כולל בצבא! 

ילדים, עזרו למצוא את הפרחים שמאיה קנתה והניחה על השולחן בסלון. 

אנא צבעו את כל הזבל והשאירו את הפרחים בלבן...

ולעניין הזבל, זה פשוט משהו שאני לא מצליחה להבין! כל יום ישנה שקית זבל אחת לפחות ("לפחות" זה אומר בין 2-6 שקיות..) מונחת במטבח או בסלון (!??!!) מוקפות זבובים(!!) שאף אחת מהן פשוט לא זורקת!!!!! בסופו של יום, אני נשברת ויורדת בפיג'מה בגשם לזרוק בפחים שלא ממש נמצאים קרוב לבית, אבל זה קול, כי זה מה שאמורים לעשות עם שקיות זבל!!! בינתיים אין אף ולא שקית זבל אחת שהן זרקו! אתמול אפילו, יצאתי מהבית יחד עם המקסיקנית ובדרך פשוט תפסתי את השקית ביד. איך היא לא חושבת על זה בעצמה??!!

זאת השקית של היום, בואו נראה כמה זמן היא תישאר פה...

או או לואיזה רבה עם מישהו בטלפון, צורחת ובוכה.. יאבל'ה, היא זרקה משהו... זה חדש.. היא לסבית קשוחה כזאת בדרך כלל. החלונות של החדרים שלנו שכנים. אני מקווה שהיא לא רבה עם חברה שלה.. היא אמורה לבוא לבקר כאן עוד כמה ימים... התרופה הכי טובה זה לצאת החוצה, לנשום אויר ולזרוק את הזבל!!

יאללה ביי חבר'ה, אני צריכה לנקות קצת..