אס"ק

הסופ"ש חבריי היקרים חזרו לבתיהם על מנת להצביע ולהשפיע בנושא תוכנית הגרעין האיטלקית ("לא", כמובן. יותר נכון "כן" כי מצביעים בעד ביטול הצעת החוק..). האמת, די מרגש לראות שנשארו כמה מדינות דמוקרטיות בעולם.


השבוע הוא השבוע האחרון לשנה"ל והעבודה רבה. מצד אחד אנחנו משלימים שיעורים שהפסדנו בגלל הסטאז' (שהתארך והפך לסיוט הכי גדול שלנו), ומצד שני, ממש מריחים את החופש. יש הרגשה כזאת באוויר של סיום שנה ואנחנו מנצלים את כל זמנינו להינות. מתענגים על הפסקת העשר, מושכים אותה ככל האפשר ושותים קפה קר עם בייליס בבר האהוב ( תנסו לדמיין אחר כך איך מדביקים במצב הזה שברים של קרמיקה פרה-היסטורית..). אחרי הלימודים אנחנו יוצאים להשתכר (שוב, באותו בר..) או יוצאים לסרט ( מחר יש X-MAN החדש!!). בנוסף, אף אחד מאיתנו לא מצליח להביא את עצמו להגיע בבוקר בזמן...
ככה זה שבשנה ראשונה אין מבחנים ודאגות, חברינו משנה שנייה ושלישית, לעומת זאת, מקווים לאסון טבע שימחק את פירנצה מעל פני האדמה...
ניתן לסכם את רוח השטות הרובצת עלינו ביצירתו של ג'ובאני במהלך שיעור רישום טכני:

נא לזמזם בראש את מקצב הפתיחה של "אמפייר סטייט אוף מיינד"
כמו בהתחלה של סקס אנד דה סיטי 2

כן, זה הוא קו הרקיע של העיר ניו-יורק, מגולם במכשיר מדידה ושרטוט המכונה בפשטות "פרופילוגרף".
והנה אנחנו, מצלמים אחד את השני מצלמים את הפלא:

ללא ספק, אנחנו זקוקים לחופש.
בינתיים אני ממלאת את זמני הפנוי במשמרות בעבודה.
במסעדה בה אני עובדת, פגשתי יותר רומנים משפגשתי כל חיי! כולם מאוכזבים שאני לא מצליחה להתבטא ברומנית.
אמא, קחי לתשומת ליבך. אני כישלון. לפחות אני יודעת להשתמש במילת הקסם: "סרמלה", ואז כולם מהנהנים ומחייכים. (אם אתם לא רומנים, אז בעיה שלכם.. לפחות הגוּר מבינה..)
כבר זכיתי לקבל כמה ורדים ממחזרים רומנים נחושים, מסתבר שאני זיווג טוב...


שבוע טוב, עוד שנייה ואני חוזרת הבייתה לחופשה אמיתית.
ביי, אני הולכת לשחק קצת באייפון שלי...