בלדה לסטרפסילס

סלח לי קארלוס כי חטאתי.
אני כה מצוננת ומסכנה שברגע אחד של חולשה ביצעתי חילול קודש וירקתי סמחתה ליד שאנל!

  

אני יודעת שזהו מעשה בלתי נסלח אבל באמת, לק תכלת? זו הבשורה הגדולה לקיץ?!

זירת הפשע/ בית המקדש ה-3

עוד בנושא הזה, ( סלחו לי, זו הפעם ראשונה שאני חולה בפירנצה אז אני קצת נרגשת קוח קוח קוח התקף שיעול..)

שוחחתי עם ג'ובאני שיחת חולין (הלכנו לאכול פיצה, תרופה בדוקה לצינון) וסיפרתי שלא ניתן לראות את רצפת חדרי מרוב נייר טואלט.

הוא פנה אלי ואמר: "נייר טואלט?!", "כן, בשביל האף" עניתי. " אה, את מתכוונת לטישו" ניסה לתקן את האיטלקית של הזרה. " לא, נייר טואלט". " מה? למה?" כאילו שאל אותי למה שותים מים? או למה נושמים?! 
"באיטליה לא משתמשים בנייר טואלט לקנח את האף?" "לא". בהחלט תרבות מוזרה.


כשהייתי בכיתה ט' לקחתי חלק בפרוייקט "יזמים צעירים". המצאנו אז קופסת טישו שאת הנייר המשומש דוחפים במין כיס תחתון שגדל ככל שנפח הטישו יורד. המצאה פשוטה וגאונית (לגמרי רעיון שלי). אבל לא הצלחנו להזניק את המוצר ולעשות אקזיט של מיליוני דולרים כי
א. זו מלכודת חיידקים אטומית.
ב. הישראלים אוהבים את הביטחון שבגליל האינסופי עם הכלבלבים השובבים שמלטפים את האף כמגרדת פרמזן...
ותמיד אם אתם בצרה אפשר לרוץ לשירותים ולתחוב לכיס סרט נייר מגולגל בקפידה.
אחת הסיבות להעדפתי את שכן האסלה היא גם שאיני יודעת לנצל שטח פנים נכון של טישו בשקיק אישי. ישנם רק 4 או 5, תלוי ביצרן, והטישו האחרון תמיד קרוב מדי ולכן לא ניתן להשתמש בשניים באותו קינוח!
חוץ מהאף אני משתעלת כמו חזיר יבלות. למעשה, אני משתעלת כה הרבה וכל כך חזק שנתפס לי השריר מתחת לצלעות בצד ימין. ברצינות. זה כואב אש. אני ממש מפחדת להשתעל בגלל זה...

האני-למון-ג'ינג'ר, סמל הסטטוס של המקוררים

זוועות משדה הקרב

זהו סופ"שי הראשון כאן בפירנצה של 2011 והעיר שוקקת חיים ומלאת תיירים המכסים את הרחובות כנחילי ארבה.

יאבל'ה! מפחיד

זוהי גם עונת הסיילים וכל החנויות מלאות עד אפס מקום. גם אני רציתי לרחוץ קצת באורן של ההנחות אך ברחתי במהרה משום שמזגני החנויות מכוונים ל-30 מעלות לפחות! ברצוני גם להדגיש כי חלה עליה בטמפרטורות ולא כל כך קר...
אני מבלה את זמני בעיקר במיטה בצפייה בהאוס והיפה והחנון עד להחלמתי המלאה.
סתם לסבר את האוזן, ארקיע פתחה את טיסות הלואו-קוסט לאיטליה, אז אתם מוזמנים...
בברכה
מאיה