שוב קר בפירנצה למוות.
בשבוע קפוא זה זכיתי לביקור של חברתי נועה שמתגוררת בצרפת. ביקור שהתאים לי ביותר כי אני מתחילה להרגיש קצת בודדה.
אולי זה הקור, הבחנים ונפילת המתח המוכרת של הסמסטר השני. כולנו חשים בה, אפילו המורים. היום עובר לאט, בעצלתיים, נאבק בקורי שינה. שלא תבינו לא נכון, הדברים שאנחנו עושים בשיעור כיפיים, ואפילו יותר מקודם. התחלנו לעבוד על פריטים ארכיאולוגים אמיתיים! פרה-היסטוריים! כיף חיים!
אבל התחושה המנומנמת מתקשה לעזוב את הכיתה. זו אשמת הקור הזה בחוץ והחימום המוגזם הזה בפנים. תוסיפו חומרים מתנדפים למינהם וקיבלתם תבשיל סחרחורת בניחוח כאב ראש.
אבל אני לא מתלוננת. בחיים לא! אני עדיין גרה בגן עדן!
לפני השינה אני מבלה עם המחשב שלי זמן איכות צפייה בסדרות, קניית קופונים, בדיקה אובססיבית של תחזית מזג-האוויר והתעדכנות בYNET. יש שיאמרו שידיעות אחרונות זה זבל של עיתון. אני מאוד נהנית מהכתבות באתר, מכלכלה ועד הרכילות.
הסטייה הקטנה החדשה שלי היא קריאת הכתבות של האוכל. אני לא מבשלת. פשוט קוראת. כולל מרכיבים וכמויות. אני לא ממש יכולה להסביר את זה אבל גיליתי במדור זה דברים נפלאים. כותבי הכתבות הם בלוגרים של מתכונים, דבר משעמם כשלפני עצמו אבל ישנו בחור אחד בשם עודד רז שהתחלתי להעריץ כמו אליל נוער. הוא כותב בווינט וגם בבלוג "שפונדרה" והוא כותב כל כך יפה! לפני הקטע הזה המשעמם של המתכון עצמו הוא כותב טקסט נהדר שנון ומשעשע, נוטף רפרנטים לדאגלאס אדמס ,עוד אליל ספרותי. מצאתי את עצמי סוגדת לאדם ללא פנים שמצלם גם יופי תמונות של אוכל.
סתם פוסט שאהבתי אבל יש מיליון.. הפוסט על הנוטלה הבייתית גם נהדר..
http://www.shpondra.com/2010/12/going-bananas/
בעוד הקשר ביני לבין לואיזה הלסבית מתחזק, מערכת היחסים שלי עם לאורה, השותפה המקסיקנית רק מתדרדר. מאז תקרית האינטרנט הפניתי לה כתף קרה אבל פשוט לא הצלחתי כי היא כל הזמן דיברה איתי על כל מיני שטויות אז זרמתי. ומאז שחזרנו מהחופשה אני קולטת אותה עושה לי איוול איי ממרום מושבה על הספה. או שסתם זה הפרצוף שלה, אני לא מצליחה להבחין. ( עדכון, היא הרגע דפקה לי על הדלת והזמינה אותי לאכול איתה..) לפחות הקשרים עם בני כיתתי מתהדקים ואנחנו מבלים מאוד יפה יחדיו.
קיבלנו היום ציונים לבוחן משבוע שעבר... קיבלתי 65 בהצטיינות יתרה. אני יכולה להתנחם בזה שגם בנג'י קיבל את אותו ציון והוא איטלקי... דניאלה קיבלה 100. כי היא חננה וכתבה 30 עמודים. כאילו וואט דה פאק?! זה כולה בוחן! והמורה אמרה לי שזה היה סבבה והיא מבינה שיש קשיי שפה. לא שמעת על פקטור?! מעליב.. אבל לא ממש אכפת לי, לציון הזה אין ממש משמעות כל עוד לא נכשלתי. ביצפר פרטי, כבר אמרנו.. למזלנו הרב, המורה לכימיה הודיע לנו שהוא לא מאמין בבחנים ולא מבצע אותם אף פעם. וואו. אבן נגולה.
חדשות טובות, קנינו כרטיסים לג'מירוקוואי בפירנצה! אין קוליות מאיתנו! ( אנחנו= מאיה+דנה..)
ועוד משהו, החלטתי לחשוף תמונות ממסיבת הפיג'מות של המילניום, שהתקיימה בעודי בארץ הקודש, במחווה לרוקי הורור פיקצ'ר שואו/סקס אנד דה סיטי פינת מד-מן. סתם ככה, כי אנחנו יפות.
תהיו בטוחים שצנזרתי עבורכם רבות...
כל פעם שאני ניגשת לכתוב אני מתבעסת שאין לי מה להגיד ובסוף יוצאת לי מגילה. טוק אבאווט אהבה עצמית...
טוב, אז זהו לבינתיים. פעם הבאה מבטיחה לארגן את מחשבותיי. NOT.
שלא יחטוף אתכם טרנסווסטיט
מאיה
בשבוע קפוא זה זכיתי לביקור של חברתי נועה שמתגוררת בצרפת. ביקור שהתאים לי ביותר כי אני מתחילה להרגיש קצת בודדה.
אולי זה הקור, הבחנים ונפילת המתח המוכרת של הסמסטר השני. כולנו חשים בה, אפילו המורים. היום עובר לאט, בעצלתיים, נאבק בקורי שינה. שלא תבינו לא נכון, הדברים שאנחנו עושים בשיעור כיפיים, ואפילו יותר מקודם. התחלנו לעבוד על פריטים ארכיאולוגים אמיתיים! פרה-היסטוריים! כיף חיים!
 |
| לפני ניקוי |
 |
| אחרי ניקוי |
 |
| בנג'י חכם, עטה מסכה |
אבל אני לא מתלוננת. בחיים לא! אני עדיין גרה בגן עדן!
לפני השינה אני מבלה עם המחשב שלי זמן איכות צפייה בסדרות, קניית קופונים, בדיקה אובססיבית של תחזית מזג-האוויר והתעדכנות בYNET. יש שיאמרו שידיעות אחרונות זה זבל של עיתון. אני מאוד נהנית מהכתבות באתר, מכלכלה ועד הרכילות.
הסטייה הקטנה החדשה שלי היא קריאת הכתבות של האוכל. אני לא מבשלת. פשוט קוראת. כולל מרכיבים וכמויות. אני לא ממש יכולה להסביר את זה אבל גיליתי במדור זה דברים נפלאים. כותבי הכתבות הם בלוגרים של מתכונים, דבר משעמם כשלפני עצמו אבל ישנו בחור אחד בשם עודד רז שהתחלתי להעריץ כמו אליל נוער. הוא כותב בווינט וגם בבלוג "שפונדרה" והוא כותב כל כך יפה! לפני הקטע הזה המשעמם של המתכון עצמו הוא כותב טקסט נהדר שנון ומשעשע, נוטף רפרנטים לדאגלאס אדמס ,עוד אליל ספרותי. מצאתי את עצמי סוגדת לאדם ללא פנים שמצלם גם יופי תמונות של אוכל.
סתם פוסט שאהבתי אבל יש מיליון.. הפוסט על הנוטלה הבייתית גם נהדר..
http://www.shpondra.com/2010/12/going-bananas/
בעוד הקשר ביני לבין לואיזה הלסבית מתחזק, מערכת היחסים שלי עם לאורה, השותפה המקסיקנית רק מתדרדר. מאז תקרית האינטרנט הפניתי לה כתף קרה אבל פשוט לא הצלחתי כי היא כל הזמן דיברה איתי על כל מיני שטויות אז זרמתי. ומאז שחזרנו מהחופשה אני קולטת אותה עושה לי איוול איי ממרום מושבה על הספה. או שסתם זה הפרצוף שלה, אני לא מצליחה להבחין. ( עדכון, היא הרגע דפקה לי על הדלת והזמינה אותי לאכול איתה..) לפחות הקשרים עם בני כיתתי מתהדקים ואנחנו מבלים מאוד יפה יחדיו.
קיבלנו היום ציונים לבוחן משבוע שעבר... קיבלתי 65 בהצטיינות יתרה. אני יכולה להתנחם בזה שגם בנג'י קיבל את אותו ציון והוא איטלקי... דניאלה קיבלה 100. כי היא חננה וכתבה 30 עמודים. כאילו וואט דה פאק?! זה כולה בוחן! והמורה אמרה לי שזה היה סבבה והיא מבינה שיש קשיי שפה. לא שמעת על פקטור?! מעליב.. אבל לא ממש אכפת לי, לציון הזה אין ממש משמעות כל עוד לא נכשלתי. ביצפר פרטי, כבר אמרנו.. למזלנו הרב, המורה לכימיה הודיע לנו שהוא לא מאמין בבחנים ולא מבצע אותם אף פעם. וואו. אבן נגולה.
חדשות טובות, קנינו כרטיסים לג'מירוקוואי בפירנצה! אין קוליות מאיתנו! ( אנחנו= מאיה+דנה..)
ועוד משהו, החלטתי לחשוף תמונות ממסיבת הפיג'מות של המילניום, שהתקיימה בעודי בארץ הקודש, במחווה לרוקי הורור פיקצ'ר שואו/סקס אנד דה סיטי פינת מד-מן. סתם ככה, כי אנחנו יפות.
 |
| מאיה נ' פורטר, ריף-רז, מיכל מייג'ורס והגר ווייז |
 |
| למען הסר ספק, יש לי אחלה טוסיק |
תהיו בטוחים שצנזרתי עבורכם רבות...
כל פעם שאני ניגשת לכתוב אני מתבעסת שאין לי מה להגיד ובסוף יוצאת לי מגילה. טוק אבאווט אהבה עצמית...
טוב, אז זהו לבינתיים. פעם הבאה מבטיחה לארגן את מחשבותיי. NOT.
שלא יחטוף אתכם טרנסווסטיט
מאיה
