ולרגל פסטיבל האביב זכינו לעיר מושלגת ולראשונה השנה (ואולי אי פעם) השלג נערם ומיד נאסף לאנשי שלג על ידי ילדי השכונה.
ביומיים שלפני החג הרחובות התחילו להתרוקן אט אט. מסתבר שרוב תושבי שנגחאי, לא במקור משנגחאי בכלל (מישהו אמר תל-אביב...) ומתפזרים ברחבי סין להיות עם משפחותיהם.
ההשלכות של זה אינן פשוטות. כל הווק-מנים, גריל-גאייז, מוכרי הפירות, מוכרי הDVD המזוייפים וכו' חוזרים לכפרים שלהם ולנו אין מה לאכול או לצפות.
בערב החג וביום לאחריו כמעט הכל היה סגור. עמדנו חצי שעה בכביש בקור חודר-עצמות (ועוד בעקבים), מוקפים בנפצים וזיקוקים , בניסיון לתפוס מונית כדי להרים כוסית לשנה החדשה במרכז העיר (בשכונה שלנו אין כלום, זו שכונה משפחתית). בסוף נשברנו (קפאו לי כבר האצבעות ברגליים) ונכנסנו למלון הצמוד לביתינו. ביקשנו מהקונסיירז' שיזמין לנו מונית ובינתיים הזמנו משקאות. המונית הגיעה כעבור פחות מ-5 דקות ובדיוק הוגשו לנו המשקאות. ככה זה, מרפי הבנזונה. אז החלטנו להישאר שם וללכת לישון מוקדם, גם ככה זה חג של גויים.
במוזיאון לאמנות בשנגחאי ישנה תערוכה מאוסף מוזיאון ד'אורסיי, ואלדד ואנוכי חשבנו שהחופשה הינה זמן נהדר לבקר בה. הרי כל הסינים חזרו הבייתה לחג, בטח לא יהיה שם אף אחד.
טעות עלתה ביידינו. קודם כל, מסתבר שהרבה יותר סינים אוהבים אומנות מכפי ששיערנו, ודבר שני, לא לקחנו בחשבון שאמנם תושבי שנגחאי יצאו לחופשה, אבל ישנם הרבה מאוד תיירים סינים מרחבי הרפובליקה שמגיעים לביקור בעיר האורות הסינית. תוסיפו לקלחת כניסה חינם למוזיאון והרי לכם תור המשתרך לקילומטרים כמו טור של נחשי אנקונדה.
בעסה. התחפפנו משם.
בהמשך השבוע ביקרנו בעיירת מים ושמה ג'יוג'יאג'יאו (Zhujiajiao). העיירה הייתה ציורית וכו', ירד מלא גשם והיו מלא תירים סינים שאכלו צבי-ים במסעדות על שפת התעלות.
להלן, תמונות:
שתיהיה לכולנו שנת נחש מוצלחת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה