מהדורת חגים

חודש דצמבר הוא חודש חגיגי וקסום.
הכל מתחיל בחנוכה, החג האהוב עליי מכל חגי ישראל.
רגע, סקראץ' דאט, הכל מתחיל מהשבוע האחרון של נובמבר, שבסטארבאקס עוברים לתפריט קריסמס. גולת הכותרת - שוקו מנתה עם קצפת ושברי סוכריית מקל-סבא (peppermint candy cane בלעז)אני לא יכולה לספור אפילו כמה כוסות שוקו שתיתי בחודש וחצי האחרונים אבל דבר אחד אוכל לאמר, זה נאמי במלוא מובן המילה!
למעשה, החלק שהכי הכי מרגש אותי הוא הכוסות המצויירות ולאו דווקא תכולתן...

ואז, חנוכה! חג האורים והשמן! בקהילה היהודית של שנגחאי ארגנו מסיבת חנוכה בבר בירה מקומי, פינקו אותנו במחירים happy hour, סביבונים, מטבעות שוקולד, הגרלה שלא זכינו בה בכלום, הדלקת נרות וסופגניות כמובן!! המחיר ששילמנו היה מינגלינג וסמול טוק, נו טוב, שום דבר לא בא בחינם.

made in china

שם

בקניון השכונתי שלנו היתה פעילות חנוכה לילדים יהודים קטנים בחסות חב"ד. הלכנו להציץ. הילדים הוזמנו לבנות חנוכייה ענקית מלגו. נשמע לוהט, רק חבל שבקומה מתחת היה אירוע קריסמס רב משתתפים עם הופעות של ילדי בית הספר הבינלאומי שדי העפיל על האירוע היהודי הקטנטן והנטוש..

תרבות המערב פלשה לסין ומלאה את החלל הקומוניסטי שנוצר בזהותם המרוקנת של הסינים, במסורות חלולות אף יותר שהופשטו מהתוכן שלהן.
חג המולד נחגג כאן רק בקליפתו הנוצצת. בסוף השבוע שלפני חג המולד הסינים פשטו על החנויות ורכשו מכל הבא ליד, כל עוד זה עטוף בעטיפות מתנה בצבעים אדום וירוק, בעודם מסתובבים עם כוסות גבוהות גבוהות של סטארבקס.

בחודש דצמבר, כל קפיצה לסופרמרקט הייתה כחלום בלהות כשלושה שירי קריסמס בגרסה הסינית נוגנו בריפיט. חודש שלם!! ג'ינגל בלס הסיני היה קשה מנשוא ולא אחת מצאתי את עצמי מזמזמת אותו במהלך היום.

ב25.12, יום חג הולדתו של ישוע המושיע, החיים בשנגחאי היו כסדרם. אין זה יום חופש או מנוחה, לערב החג אין כל משמעות דתית, מסורתית, ואף לא משפחתית. סתם עוד יום בשנה.

 אני לציון החג צריפתי לקפה שלי עוגיית ג'ינג'ר, אבל זה פשוט כי אני ממש ממש אוהבת עוגיות ג'ינג'ר.

לעומת זאת, לכבוד ראש השנה האזרחית, הסינים זוכים ל-3 ימי חופש!! שלא לדבר על ערב ה-31.12 בו שיגרו זיקוקין ממש בגינה מתחת למרפסת שלי שהחזירו אותי בבהלה לחדר החנוק ברובע היהודי בזמן חודש הרמאדן.

בעוד חודש, דרך אגב, חל ראש השנה הסינית. בסופרמרקט כבר עכשיו משמיעים שלושה שירים של מקהלת ילדים סינים בריפיט, זה הולך להימשך כל החודש... (בשאר ימות השנה יש דיסק אחד של מארון 5 שלא מפסיקים לנגנו, אני לא יכולה לתאר לכם כמה סבלתי לראות את אדם לווין בפרק הראשון של American Horror Story:Asylum).

ראש השנה האזרחית הביא איתו שלג לשנגחאי! בדומה לפירנצה, שלג הוא מראה נדיר בשנגחאי ודווקא השנה כשאני פה הוא החליט לקפוץ לביקור! אני כה ברת מזל!!
רק חבל שלא מספיק קר כדי שהוא יערם.. (איך לא מספיק קר לו?! אני קופאת מקור ולא זזה לשום מקום בלי כובע הגירית שלי ושתי שכבות של כפפות!). אבל לא אכפת לי, אני אוהבת שלג וגוררת את אלדד לטייל בחוץ אך ורק כשיורדים פתיתים לבנים וקרים על האף.

אז זהו, החל משבוע הבא נקבל קצת חופש מהחגים עד פברואר. אני חייבת להודות שזה קצת מתיש כל החגיגיות הזו.

שנה גרגוריאנית טובה לכולנו!
שיגיע שלג גם לתל-אביב אמן!