אני בסין!
לאחר כל הפרידות והסיכומים הגעתי לשנגחאי. אני פה בדיוק שבוע. בינתיים, אני די נהנית. שנגחאי היא עיר מאוד כיפית.
החיסרון העיקרי ובעל המשקל הכבד ביותר, ללא ספק, הלחות.
מבחינת מעלות צלזיוס, מדובר בעיר קרירה יחסית 31-33 באוגוסט זה סבבי לגמרי. אממה?? לח כמו ביערות האמזונס!
כולם מזיעים מגב. מאיש עסקים לגברת עם עקבים ושמלת מעצבים ועד למאיה שגם ככה לא לובשת כלום בדרך כלל.
בחדר המדרגות שלנו יש ריח של טחב, המעלית בלתי נסבלת ואין בה אפילו מראה!
חוץ מהמקומות שציינתי, כל העיר מרוצפת מזגנים, ברוך השם. דבר שלא ניתן לאמר לזכותה של פירנצה! אז באופן יחסי, שיפור בתנאים. אם תחנת המטרו או הסופר לא היו במרחק של רבע שעה הליכה מהבית היה יכול להיות אפילו מעולה. לפחות בעוד חודש זה הולך להיגמר. ואז יגיע הכפור.
השבוע טיילתי קצת בעיר בניסיון להכיר אותה. הניסיון לא כל כך צלח משום שהיא עצומה והיכרתי כל פעם חלק קטן. לא יודעת גם איך אותם חלקים מתחברים בינהם אבל ניחא.
לפחות במטרו אני כבר שולטת.
זה מקום פשוט מדהים, במרחק של רחוב עוברים מהנןף האורבני הזה
לזה
בצהריים חמים במיוחד השבוע, נקלעתי לפארק של שנגחאי. הוא מדהים ביופיו ומוקף גורדי-שחקים מפלצתיים המוסתרים היטב בצמחייה מרוב נקודות המבט בפארק. הפארק הציורי טומן בחובו בריכת לוטוסים, צמחייה טרופית עם שלטים המציינים את שם הצמח בלטינית, וסטארבאקס, כמובן.
באחד הערבים יצאתי לדרינקים עם החבר'ה מלימודי מזרח אסיה, ללא אלדד, שגם הוא אמנם בהגדרה מהחבר'ה של מזרח אסיה אבל הוא דווקא מסתובב עם קליקה אחרת, היהלומנים. בכל מקרה הוא היה בעיר אחרת ומזמן כבר נמנם במיטה מנוכרת בבית מלון כשאני יצאתי לבלות.
היה מאוד נחמד. גם הכרתי אנשים נחמדים וגם גילית איפה מבלים בשנגחאי. הם נתנו לי הרבה טיפים שימושיים כמו לשכור מנקה, להתקין פילטרים על הברזים, ואיפה ניתן למצוא סיניות שיכורות וקלות דעת ובאילו שעות...
בגדול אני מרגישה פה כמו חיזר. לפחות הרגשתי, בימים הראשונים. בעיקר ברכבת התחתית שילדים קטנטנים וסינים בוהים בי בעיניים קטנות ופה פעור.
האם אני חייזר או האם שנגחאי היא פלנטה אחרת ואני סתם קוסמונאוט?
ובכן, הקפה הכי טוב שמצאתי היה במקדונלדס אז תגידו לי אתם.
בשבת הלכתי לבריכה השכונתית (אנחנו גרים בשכונה טובה) שהיא בעצם חוף ים מלאכותי עם חול לבן ופסיפס כחלחל בתחתית הבריכה. היה יום יפיפה והייתי מוקפת בילדים בריטים/צעירות רוסיות/ גברברים איטלקים/וחבר'ה ישראלים.
היה יום יפיפה וממש ממש היה כיף
.jpeg)
חוץ מכל השטויות, התאחדתי עם אלדד וזה די מגניב.
ולפינתינו האהובה (יש דברים שלעולם לא משתנים..), חלון הראווה של לואי ויטון
בכל מקום שאהיה בעולם, מארק ג'ייקובס ילווה אותי.
פיס
לאחר כל הפרידות והסיכומים הגעתי לשנגחאי. אני פה בדיוק שבוע. בינתיים, אני די נהנית. שנגחאי היא עיר מאוד כיפית.
החיסרון העיקרי ובעל המשקל הכבד ביותר, ללא ספק, הלחות.
מבחינת מעלות צלזיוס, מדובר בעיר קרירה יחסית 31-33 באוגוסט זה סבבי לגמרי. אממה?? לח כמו ביערות האמזונס!
כולם מזיעים מגב. מאיש עסקים לגברת עם עקבים ושמלת מעצבים ועד למאיה שגם ככה לא לובשת כלום בדרך כלל.
בחדר המדרגות שלנו יש ריח של טחב, המעלית בלתי נסבלת ואין בה אפילו מראה!
חוץ מהמקומות שציינתי, כל העיר מרוצפת מזגנים, ברוך השם. דבר שלא ניתן לאמר לזכותה של פירנצה! אז באופן יחסי, שיפור בתנאים. אם תחנת המטרו או הסופר לא היו במרחק של רבע שעה הליכה מהבית היה יכול להיות אפילו מעולה. לפחות בעוד חודש זה הולך להיגמר. ואז יגיע הכפור.
השבוע טיילתי קצת בעיר בניסיון להכיר אותה. הניסיון לא כל כך צלח משום שהיא עצומה והיכרתי כל פעם חלק קטן. לא יודעת גם איך אותם חלקים מתחברים בינהם אבל ניחא.
לפחות במטרו אני כבר שולטת.
זה מקום פשוט מדהים, במרחק של רחוב עוברים מהנןף האורבני הזה
לזה
בצהריים חמים במיוחד השבוע, נקלעתי לפארק של שנגחאי. הוא מדהים ביופיו ומוקף גורדי-שחקים מפלצתיים המוסתרים היטב בצמחייה מרוב נקודות המבט בפארק. הפארק הציורי טומן בחובו בריכת לוטוסים, צמחייה טרופית עם שלטים המציינים את שם הצמח בלטינית, וסטארבאקס, כמובן.
באחד הערבים יצאתי לדרינקים עם החבר'ה מלימודי מזרח אסיה, ללא אלדד, שגם הוא אמנם בהגדרה מהחבר'ה של מזרח אסיה אבל הוא דווקא מסתובב עם קליקה אחרת, היהלומנים. בכל מקרה הוא היה בעיר אחרת ומזמן כבר נמנם במיטה מנוכרת בבית מלון כשאני יצאתי לבלות.
היה מאוד נחמד. גם הכרתי אנשים נחמדים וגם גילית איפה מבלים בשנגחאי. הם נתנו לי הרבה טיפים שימושיים כמו לשכור מנקה, להתקין פילטרים על הברזים, ואיפה ניתן למצוא סיניות שיכורות וקלות דעת ובאילו שעות...
בגדול אני מרגישה פה כמו חיזר. לפחות הרגשתי, בימים הראשונים. בעיקר ברכבת התחתית שילדים קטנטנים וסינים בוהים בי בעיניים קטנות ופה פעור.
האם אני חייזר או האם שנגחאי היא פלנטה אחרת ואני סתם קוסמונאוט?
ובכן, הקפה הכי טוב שמצאתי היה במקדונלדס אז תגידו לי אתם.
בשבת הלכתי לבריכה השכונתית (אנחנו גרים בשכונה טובה) שהיא בעצם חוף ים מלאכותי עם חול לבן ופסיפס כחלחל בתחתית הבריכה. היה יום יפיפה והייתי מוקפת בילדים בריטים/צעירות רוסיות/ גברברים איטלקים/וחבר'ה ישראלים.
היה יום יפיפה וממש ממש היה כיף
.jpeg)
חוץ מכל השטויות, התאחדתי עם אלדד וזה די מגניב.
ולפינתינו האהובה (יש דברים שלעולם לא משתנים..), חלון הראווה של לואי ויטון
פיס
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה