יש תנינים בארנו! זו לא עוד אגדה אורבנית כמו זו על התנינים בביוב של ניו-יורק,
משפחה שלמה של תנינים ירקרקים נחו להם בשמש החמימה של פירנצה!
איזה קונדסון מבריק!
לי זה עשה את היום, ולכם?
ולתנין ביוב אחר...
ללא ספק, קרוק הוא אחד הנבלים האהובים עלי!
ולנושא אחר לחלוטין, ביום שלישי היה לכל הבית הספר שיעור בטיחות מעפן של 4 שעות שכבר שמענו פעמיים שנה שעברה. הודות לבן זוגי שיחיה, יש בבעלותי אייפון ובכיתה בה ישבנו, הפלא ופלא, אינטרנט אלחוטי בקליטה מלאה! ישבתי מאחור, חבויה בין ים תלמידות יפניות ועקבתי באדיקות אחר ההתפתחויות, תוך האזנה גם לטל ואביעד וצ'ט קבוצתי נמרץ עם חברותיי. צחקתי, בכיתי, קראתי קריאות התפעלות והשמעתי אנחות כאלו ואחרות שהסבו את את תשומת לב כל יושבי האולם, מלבד המרצה...
לא יכולתי להסתיר את התרגשותי. בסופו של השיעור ברחתי מבלי להיפרד מחברי כדי לצפות בשידור החי של ערוץ 2. בהחלט היה זה יום מרגש ואני כה שמחה שגלעד שב לביתו ויוצא לטיולים בחוף אכזיב. סתם כך, שתדעו, שזה מאוד מעניין לקחת חלק ממרחק. יום לפני ניסיתי להסביר לחבריי, שלהיות ישראלי או יהודי זה משהו שהם לעולם יבינו. ( היה זה דיון על עצם קיומה של מדינת ישראל אבל עזבו פוליטיקה עכשיו...)
אז נגמרו החגים (של בני ישראל.. כי שבוע הבא ישנו פסטיבל שלם ל"ליל כל הקדושים" וסופ"ש ארוך מלא אמריקאיות נטולות מכנסיים עם אזני חתול) אז חוזרים לשגרה, פחות או יותר.
אפרופו המרחק, היה זה הלם מוחלט לקרוא בYNET על מותו בטרם עת של דני בר, אני רוצה לחזק את חבריי, צר לי שאני לא יכולה להיות שם ולחבק.
לחיי יותר קונדסונים וידיעות משמחות
אני אוהבת אתכם
מאיה
משפחה שלמה של תנינים ירקרקים נחו להם בשמש החמימה של פירנצה!
לי זה עשה את היום, ולכם?
ולתנין ביוב אחר...
ולנושא אחר לחלוטין, ביום שלישי היה לכל הבית הספר שיעור בטיחות מעפן של 4 שעות שכבר שמענו פעמיים שנה שעברה. הודות לבן זוגי שיחיה, יש בבעלותי אייפון ובכיתה בה ישבנו, הפלא ופלא, אינטרנט אלחוטי בקליטה מלאה! ישבתי מאחור, חבויה בין ים תלמידות יפניות ועקבתי באדיקות אחר ההתפתחויות, תוך האזנה גם לטל ואביעד וצ'ט קבוצתי נמרץ עם חברותיי. צחקתי, בכיתי, קראתי קריאות התפעלות והשמעתי אנחות כאלו ואחרות שהסבו את את תשומת לב כל יושבי האולם, מלבד המרצה...
לא יכולתי להסתיר את התרגשותי. בסופו של השיעור ברחתי מבלי להיפרד מחברי כדי לצפות בשידור החי של ערוץ 2. בהחלט היה זה יום מרגש ואני כה שמחה שגלעד שב לביתו ויוצא לטיולים בחוף אכזיב. סתם כך, שתדעו, שזה מאוד מעניין לקחת חלק ממרחק. יום לפני ניסיתי להסביר לחבריי, שלהיות ישראלי או יהודי זה משהו שהם לעולם יבינו. ( היה זה דיון על עצם קיומה של מדינת ישראל אבל עזבו פוליטיקה עכשיו...)
אז נגמרו החגים (של בני ישראל.. כי שבוע הבא ישנו פסטיבל שלם ל"ליל כל הקדושים" וסופ"ש ארוך מלא אמריקאיות נטולות מכנסיים עם אזני חתול) אז חוזרים לשגרה, פחות או יותר.
אפרופו המרחק, היה זה הלם מוחלט לקרוא בYNET על מותו בטרם עת של דני בר, אני רוצה לחזק את חבריי, צר לי שאני לא יכולה להיות שם ולחבק.
לחיי יותר קונדסונים וידיעות משמחות
אני אוהבת אתכם
מאיה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה