אני מקפידה כמה שיותר לשמור על אורח חיים פביולס, הולכת לבית הספר עם כובע לבד שחור רחב-שוליים, צעיף פרווה (מזויפת, כמובן, מH&M...), כפפות עור, לא יוצאת מהבית בלי מסקרה, מורחת קרמים שונים ומשונים (לא כולם יודעים זאת, אבל רכשתי בהונג קונג Brumisateur של אוויאן, כן, 20 שקל למים מינרלים במיכל ספריי, שזה הכי קורט האמל שהוא פביולס בפ' הידיעה!), שותה קפה עם בייליס, אוכלת קינואה וקרפים מלוחים עם גבינות ופרושוטו, פרלינים, שותה יין, שותה מרטיני, מבקרת במוזיאונים, קונה פרחים, וכו'..
אבל זה קצת קשה להיות פביולס שבחדר שלי שורר בלגן לא נורמלי.
הגיע הזמן הזה בשנה להחליף את הארון מקיץ לחורף. בגדי חורף, כידוע, תופסים הרבה יותר מקום. פשוט נתקעתי. כרגע על מיטתי מונחת ערימת סוודרים שפשוט לא נמצא להם מקום אחר...
חלק מהסוודרים הכבדים ביותר השארתי במזוודה מתחת למיטה, מן בוידעם נגיש, שבמקרה הצורך אשלוף.
פשוט את חצי מהארון שלי תופסת יחידת אכסון כזו נתלית מאיקאה... ואולי פשוט הגיע הזמן לרכוש מתלים נוספים?
ואם בפביולס עסקינן,
גם אני, כמו כל מדינת ישראל, צפיתי בפרק הבכורה של סדרת המופת "מעושרות" או "The Real Housewives of Herzlia Pituah"! אני מסכמת את חווית הצפייה כחיובית ביותר.
האמת פשוט פאן לי.
כולנו כבר יודעות שהכי חשוב שאוכל יהיה:
א. מרזה
ב. בריא
וטעמו אינו חשוב כלל וכלל.
כמו אביעד קיסוס, גם אני מתה על ניקול.
בניגוד אליה, כשאני עוברת ליד לואי ויטון, הנעליים לא קוראות לי, הן עושות לי טיזינג ואז מגרשות אותי בצרחות!
ניקול היא החלום הרטוב שלי.
לא כי יש לה ארון מלא נעליים שעם רובן פלרטטתי בחלונות ראווה, לא כי היא בת 24, רזה (8 חודשים אחרי לידה ושונאת ספורט!), וצורחת על נשים עלובות בטלפון,
אלא כי בסופו של יום, האוליגרך המסתורי שלה קופץ על המטוס הפרטי שלו ונוחת אצלה בסלון, לא משנה איפה הוא נמצא בעולם...
יש לי את כל הפוטנציאל להיות ניקול, אבל אני רק מאיה, עם ארון בגדים בגודל של ארון קבורה ומזוודות מלאות סוודרים מתחת למיטה..
ולהרים קצת את האווירה, השנה אני חושבת להתחפש בהלואין ללילי אלן, מה אתם אומרים?
ניפרד בשיר האהוב עלינו ביותר שלה:
מוקדש לכל הבנות הפביולס שאני מכירה: הגור, מיכ, רז, יואי, צח, מטרי, דנדי, גוני, מורי, ליהי, יעל , יעל, יעל, גל, מזית, ענתי, דנה, ליבי, שירי, נועה, מירב, ברונית, ג'ואנה, דניאלה, ג'נט, קארי בראדשו, סמנתה ג'ונס, שר הורוביץ, בלייר וולדורף ועוד...
( נא לא להתנקם בי אם שכחתי אתכן, אתן בחלק של ה"ועוד" )
שיהיה שבוע מהרס!
אבל זה קצת קשה להיות פביולס שבחדר שלי שורר בלגן לא נורמלי.
הגיע הזמן הזה בשנה להחליף את הארון מקיץ לחורף. בגדי חורף, כידוע, תופסים הרבה יותר מקום. פשוט נתקעתי. כרגע על מיטתי מונחת ערימת סוודרים שפשוט לא נמצא להם מקום אחר...
חלק מהסוודרים הכבדים ביותר השארתי במזוודה מתחת למיטה, מן בוידעם נגיש, שבמקרה הצורך אשלוף.
פשוט את חצי מהארון שלי תופסת יחידת אכסון כזו נתלית מאיקאה... ואולי פשוט הגיע הזמן לרכוש מתלים נוספים?
ואם בפביולס עסקינן,
גם אני, כמו כל מדינת ישראל, צפיתי בפרק הבכורה של סדרת המופת "מעושרות" או "The Real Housewives of Herzlia Pituah"! אני מסכמת את חווית הצפייה כחיובית ביותר.
האמת פשוט פאן לי.
כולנו כבר יודעות שהכי חשוב שאוכל יהיה:
א. מרזה
ב. בריא
וטעמו אינו חשוב כלל וכלל.
כמו אביעד קיסוס, גם אני מתה על ניקול.
בניגוד אליה, כשאני עוברת ליד לואי ויטון, הנעליים לא קוראות לי, הן עושות לי טיזינג ואז מגרשות אותי בצרחות!
ניקול היא החלום הרטוב שלי.
לא כי יש לה ארון מלא נעליים שעם רובן פלרטטתי בחלונות ראווה, לא כי היא בת 24, רזה (8 חודשים אחרי לידה ושונאת ספורט!), וצורחת על נשים עלובות בטלפון,
אלא כי בסופו של יום, האוליגרך המסתורי שלה קופץ על המטוס הפרטי שלו ונוחת אצלה בסלון, לא משנה איפה הוא נמצא בעולם...
יש לי את כל הפוטנציאל להיות ניקול, אבל אני רק מאיה, עם ארון בגדים בגודל של ארון קבורה ומזוודות מלאות סוודרים מתחת למיטה..
ולהרים קצת את האווירה, השנה אני חושבת להתחפש בהלואין ללילי אלן, מה אתם אומרים?
התחפושת אינה שלמה ללא קעקוע החברוּת שלה ושל לינדסי לוהן!
 |
 |
| אני לא יכולה לתאר במילים כמה אני מקנאה.. |
מוקדש לכל הבנות הפביולס שאני מכירה: הגור, מיכ, רז, יואי, צח, מטרי, דנדי, גוני, מורי, ליהי, יעל , יעל, יעל, גל, מזית, ענתי, דנה, ליבי, שירי, נועה, מירב, ברונית, ג'ואנה, דניאלה, ג'נט, קארי בראדשו, סמנתה ג'ונס, שר הורוביץ, בלייר וולדורף ועוד...
( נא לא להתנקם בי אם שכחתי אתכן, אתן בחלק של ה"ועוד" )
שיהיה שבוע מהרס!
