i <3 pizza

יום שבת, 23 ביולי 2011

פפה פפארצי

היום הלכתי לתומי ברחוב ולפתע נתקלתי בפותנה ג'אבר עם שני ילדיה!
הייתי כה מוכת כוכבים (עוד שיר של גאגא...) ששלפתי את האייפון וצילמתי בחשאיות.
שמישהו ישיג לי דחוף טלפונית את שי פרץ!!
בא לכן ערב בנות עם פותנה וצלעות כבש בבוטנים? לי כן! 

וזה בשבילכן, בנות, לכבוד מסיבת הפיג'מות הממשמשת ובאה...

בעוד 10 ימים אני בבית!

יום שלישי, 19 ביולי 2011

געגועי לסתיו

autuno?

 by maya delano featuring ball watches

הרוח הקרירה שהגיעה אלינו השבוע וקולקציות הסתיו/חורף משבועות האפנה הציתו בי געגועים לסתיו.
אגב, את הנעלים השחורות של ג'יבנשי אני ממש רוצה! 


שבוע טוב

יום ראשון, 10 ביולי 2011

צ'יק צ'יק צ'ק על הפסים

כמה אירועים משמעותיים שקרו לי השבוע:
* קראתי באיזשהו מקום שמומלץ לשים ענבים בפריזר. לא הייתה מפורטת התוצאה של אקט זה, ולכן, מתוך סקרנות, עשיתי זאת.
אני אומרת לכם, חיי השתנו ללא היכר. זה אחד הדברים הכי מגניבים שהכנסתי לפה שלי בחיי  (that's what she said... ) אבל עכשיו ברצינות, זה מגניב אש ומתאים במיוחד להצטנן בפירנצה הלוהטת! אני זוכרת כילדה, תמיד היו לנו תמרים צהובים בפריזר ולא הבנתי למה... מסתבר שפירות ופריזר זה זיווג משמיים.

*אתמול חזרתי ברכבת משיעור ספינינג ( שהיה הורס, דרך אגב), וברציף מספר 11 ראיתי כלי תחבורה מהפנט. כחול עמוק עם פיתוחי זהב וכיתוב מסתלסל. לא הבנתי מה קורה, חשבתי שאולי מצלמים סרט תקופתי בפירנצה. חיפשתי רמזים, והנה, באותיות קידוש לבנה:
THE ORIENT EXPRESS. הייתי שבויה, כמו תחת כישוף, בהיתי בה ממרחק עד שאזרתי אומץ להתקרב ולהציץ דרך החלונות. המראה שנגלה לעיניי היה אף יותר נפלא: כורסאות מרופדות, מנורות לילה עם אהילים ורודים מצוייצים... היה לה קסם ג'יימס-בונדי- אגאתה-כריסטאי שריתק אותי למקומי.

כשהתרחקתי ראיתי קבוצת יפנים רצה לעלות עליה, מה שגרם לקסם להתפוגג ברגע...
* השבוע ג'ובאני עזב אותי. חזר לביתו להתנות אהבים עם חברה שלו. דנה עזבה קצת לפניו. הבאה בתור זו דניאלה שנוסעת הבייתה מחר, ואז אשאר לי בודדה בעיר גדולה, מנוכרת ומפחידה ( יותר עיר קטנה, חייכנית וסימפטית; אבל לשם העצמת הדרמה..).
אבל זה בסדר, אני ילדה גדולה, ובעוד שבועיים אסע בעצמי לבקר את דניאלה במילאנו ואז אחזור גם אני הבייתה!

* לאחר שאמי סירבה להמשיך להיות ספקית הטמפונים-תוצרת-הארץ שלי נאלצתי לרכוש פה בסופר-מרקט כאלה בעלי שם עולמי... זה לא שאני סנובית, אני נהנית להשתמש במוצרים עם כתובות בעברית כדי להרגיש בבית. למזלי, טמפקס פתרו לי את הבעיה:


זהו בינתיים, אני נועלת את עצמי בחדר עם המזגן.
שבוע טוב וקיץ שמח ומהביל!

יום שני, 4 ביולי 2011

אותו מקרר בגישה כל כך שונה

בזמן האחרון הכו בי אירועים שגרמו לי להתעצבן מאוד. לא אחזור ואפרט אותם כדי להתעצבן מחדש אבל הכל התחיל כשהשותפות המגעילות שלי עזבו סוף סוף את הדירה, והשאירו בלגן וטינופת אדירה. משם הכל התדרדר..
בוא נגיד שהיו מעורבים בזה כיכר לחם, בשר, קבב רומני, לקט ירקות קפואים, ספגטי, שמן זית מסיציליה, פירות יבשים, גרעיני חמנייה, איטריות שעועית ופח זבל.
כל הגוף רועד לי מעצבים ואני לא מצליחה להתרכז בכלום. אפילו חוויה מענגת כמו סיבוב חנויות וצפייה בסיילים (50% וואואואו!!) לא הצליחה להרגיעה אותי, וזה מבאס, כי לגזול מבחורה חדווה שכזאת זה פשע של ממש.
שלא תבינו לא נכון, יש לי כל כך הרבה על מה להודות, אבל ישנם ימים שפשוט מוציאים מאיזון. אז תנו לי עוד יום-יומיים להתמרמר ואז הכל ישוב לכנו. מבטיחה שאחזור לזרועותיכם רגועה וחיננית כתמיד.
או הנה, הייתי כל כך עסוקה בדברים שליליים שלא שמתי לב שנגמר לי הנייר טואלט. מה אעשה עכשיו? אאלץ להתאפק עד שאחזור מהסופר...

טוב, דף חדש.
נשאר לי פה חודש. בדיוק חודש. אז מה צפוי לי? 
עבודה
הופעה של סימפל מיינדס הערב ( חינם בפיאצה דלה רפובליקה! )
ספיניניג
הארי פוטר והדת'לי הולוס: חלק 2 ( בבית הקולנוע ליד ביתי עושים מרתון של כל סרטי הארי פוטר! יהיה מגה גיק-פסט! )
ואולי קפיצה לים..
אה, ואריזה. לזה אני צריכה להקדיש לפחות יומיים.. ( אם לא יותר..)

ואל נא נשכח, חום כלבים ולחות איומה!!!
לפני ימים מספר התקיים בפירנצה ערב תרבותי במיוחד, בו המוזיאונים היו פתוחים בחינם.
כמובן שקפצתי על המציאה, רומנייה שכמותי, ובחרתי ללכת לא לאחד (מה אני פריירית?!) , אלא שניים ובינהם לאופצי (שעולה מיליון דולר כניסה ביום רגיל..).
אחרי שעה של עמידה בתור לאופיצי (בחום מחניק, מזכירה לכולכם) נכנסנו למוזיאון ולהפתעתנו גילינו שגם בפנים חם ומחניק!! מוזיאון לאומי, לא פחות ולא יותר, בלי מזגן!!!
מדהים אותי כל יום מחדש לגלות שהאיטלקים מבולבלים קצת וחושבים שהם באירופה. מדובר במדינה עם אקלים ים-תיכוני-סוב-טרופי ,ובמרכז כל החרא הזה, שוכנת לה פירנצה, בבור שופכין לח ודביק!
בקיץ הטמפרטורות מגיעות כמעט ל-40 עם 90 ומעלה אחוזי לחות, וכמובן, גשמי מונסון דביקים (באמאשלי, כבר שלושה ימים גשם!) ואילו בחורף, הטמפרטורות צונחות מתחת לאפס ויש סופות שלגים! בגלל הקטע הזה עם השלג, האיטלקים טועים לחשוב שאין צורך במזגנים בעיר כי היא למעשה יער נורדי קפוא. שיתביישו להם.
המפלט היחיד בעיר, מלבד החדר המקורר-היטב שלי, היא החנות של גוצ'י שבה המזגן הקטלני נושב מבעד לדלת אל הרחוב. 
אני מחכה בסבלנות לחשבון החשמל, אם אתם יודעים למה אני מתכוונת... זה אמצעי הישרדות חיוני!

הרגע הגיעו שותפות חדשות לחודש יולי, והדברים פתאום מתחילים להסתדר

וואו, איזה אבסורד