בואו נרקוד בפוּליה!

שלום וחג אביב שמח!
חזרתי מן הדרום החם אל המרכז החם יותר!
הייתי מעוניינת להעביר לכם את החוויה הדרומית, אני מקווה שאצליח.
מתנצלת מראש, זה הולך להיות ארוך.

לפני כן, כל הטיול שלי היה מוטל בספק והייתי בערפל. ביום טיסתי תוכננה שביתה עצומה של כל התחבורה הציבורית, רכבות ונמלי התעופה!
סתם לסבר את האוזן, כדי להגיע לבארי הייתי צריכה לקחת רכבת לפיזה ומשם לטוס. חיכית וחיכיתי ולא הגיעה הודעה מחברת התעופה. השמועה אומרת שראיינאייר לא שובתים אף פעם. יש. אבל איך אגיע לפיזה?? יש יופי של שאטל מפירנצה לשדה התעופה. מזל.
הלכתי לרכוש כרטיס רק לגלות שהמקום נסגר. יופי. מה עכשיו? בשעה 3:00 בוקר, נעמדתי ראשונה בתור לאוטובוס ואז הכרטיסן קרא רק לבעלי הזמנה באינטרנט. חיכיתי בסבלנות עם שטר ביד, מתפללת שיש מקום, סופרת את האנשים סביבי שרק גדלו וגדלו. סבאל'ה אחד ניסה לדחוף אותי כל הזמן כדי לעקוף, אבל אני לא פריירית. הייתי הראשונה שרכשה כרטיס ורצתי לתפוס מקום.
אז הצלחתי להגיע למרות כל הסיכויים. 
בנמל התעופה בבארי מקדם בברכה שלט :
WELCOM IN PUGLIA, THE LAND OF TASTE
סיפרתי לג'בואני שבא לאספני, והוא בתגובה אמר: עכשיו הבנת לאן הגעת...
באתי לחמישה ימים בלבד לכן המלאכה הייתה מרובה, צריך לראות הכל ולהספיק גם לאכול הכל!
ישר אחרי הנחיתה (ערה מ-3 בלילה, כן) יצאנו לתור את בארי הישנה עם חבר של ג'ובאני, מורפיוס! (באמאשלי!) 

ביקרנו את ס. ניקולה, הלוא הוא  סנטה קלאוס! היה הורס, האיטלקים גנבו את עצמותיו מטורקיה והביאו אותן לבארי ,ונבנתה כנסיית עולי רגל לוהטת במאה ה-12.
אחר כך אכלנו פוקאצ'ה פולייזית. זו הייתה הראשונה מתוך 5 הפוקצ'ות שאכלתי במהלך הטיול...


ההבדל המשמעותי הראשון ששמתי אליו לב בפוּליה הוא שיש להם מלפפונים כמו שלנו! נורמאלים!!! המלפפונים בפירנצה נראים כך: 

אי אפשר לאכול אותם עם הקליפה והם דוחים בכללי...


יש לאיטלקים מנהג משונה כזה, לחתוך את הצ'ופצ'יק של המלפפון ןלשפשף אותו במלפפון עד שיוצא קצף לבן דוחה כזה, ואז הם מקלפים את המלפפון. ישבנו כל המשפחה יחד, הם משפשפים ואני נוגסת במלפפון כמות שהוא. נזפתי בהם שהם משוגעים וצרחתי על בן הדוד בן ה12 שיטעם משלי והוא פחד. הוסבר לי שזה טקס שלמדו מהסבים והוא למניעת הטעם המריר(?!?) "נכון שזה יותר מתוק ככה?" שאל הילדון. אין שום הבדל!!! משוגעים... 
יום אחרי אמא של ג'ובאני, ג'ובאנה, סיפרה לי שסיפרה לחבריה והם מבטיחים לנסות את הדרך שלי...
מוזר, אני יודעת..
זוהי מוֹלה, עיירת מגוריו של ג'ובאני, ממבט על מגג המבצר שנמצא בעיר

ג'ובאני, אנוכי וסרנה, החברה שלו, עם שיער על הפנים מהרוח

זו כיכר העיר, בחגים וימי ראשון אנשי מולה לובשים את מיטב מחלפותיהם ויוצאים לעשות סיבוב דאווין בכיכר העיר, התנהגות  קצת "פרובינציאלית", לדעתו של ג'ובאני. אני חושבת שזה נחמד.

ועכשיו, אוכל!
ג'ובאני לקח אותי לעיירה שבה ישנה הגלידה הכי טובה בפוּליה, אם לא בעולם!

גלידה 1#

לאחר 3 דק': גלידה 2#

בשתי גלידריות שונות, כמובן. הלבן הזה היא קצפת בייתית מעל ובתוך בגביע!

במולה גם יש מגוון נהדר של אוכל: פיצות, קלצונה המכונה בפיהם "פנזרוטו", בתנור או מטוגן, צ'יפס מסולסל וכו'.

גולת הכותרת היא הבּוּרָאטה הנהדרת (כמו מוצרלה רק עם נוזל כזה בפנים נאמי!) שמגיעה גם בגודל "בומבה"!

דבר נהדר נוסף, קראפפן, שזה בגרמנית "סופגניה", במילוי משולש: נוטלה, קרם וניל וקצפת!

אומרים שכשאוכלים את זה מתגלה המדונה:

אני ראיתי את המדונה

מלבד כל האוכל הזה גם טיילנו מלא! טְרָני, בעלת עיר עתיקה על הים עם כנסיה די קולית ומבצר

בעיר העתיקה ישנו רובע יהודי ובית הכנסת העתיק ביותר באירופה, שהיה סגור, כי הלכנו בשבת...

ביקרנו אתר ארכאולוגי ומוזיאונים אין ספור.

סקר ארכאולוגי מאולתר. מצאנו מלא דברים שווים...

אחד מהם, מגניב ביותר, מלא בכדים יוונים מסוג דמות-אדומה, כמעט 700 שמרוכזים ב-4 חדרים, הכניסה בחינם וחלקם אפילו מחוץ לויטרינות ואפשר ממש להתקרב ולהתבונן!

ומעבר לשטויות, היו שם דברים די מדהימים.

היינו גם במיליון מבצרים, כי ג'ובאני די בקטע של ימי- הביניים, כמובן שזרמתי, אין כמו ימה"ב!

ומערת הנטיפים הכי יפה בעולם! אחד הזקיפים, כך טוענת המדריכה, בעזרת הרבה דמיון, הוא המדונה וישו התינוק (אני אמרתי לה בתגובה: מה את מקשקשת, גברת?!) היה אסור לצלם בפנים אבל אתם יכולים, בעזרת הרבה דמיון, להבין שזה קשקוש...

ולסיכום קצת טרוּלי!

היה ממש כיף! קצת כואבות לי השיניים מלדבר רק איטלקית במשך 5 ימים, אבל חוץ מזה הכל על הכיפאק!

ואני בדיאטה..

אין כמו ג'ובאני! החבר הכי טוב שלי באיטליה! רוקנ'רול!

חופשה נעימה ופסח שמח!