הללויה!
כל יום בפירנצה הוא סיבה לחגיגה!
לפני חודש זה היה חג המולד (קישוטים חגיגות ירידים ומבצעים חודש מראש), עכשיו ההכנות לס. ולנטינו (לבבות ומבצעי לנז'רי סקסי בכל פינה), הבא בתור הוא הקרנבל שמתבטא כבר במסכות בחניות התיירים ובפסטיבל שוקולד מקומי ( או שזה בעצם לחג האהבה, קשה מאוד להבדיל, יש שם לבבות שוקולד...) ולאחריו פסחא, העיר לא נחה מטיזרים לחגים לרגע. כל סופ"ש אני מוצאת עצמי מפלסת את דרכי הביתה בים תיירים. בשבת תוזמנו 30 דקות מH&M דרום..
השנה אין לנו חופשת קרנבל כי הוא נופל על שבת אבל יש חופש של "יום רביעי של האפר". בני כיתתי החליטו לקחת את האחריות לידיים ובעזרת תחנונים שוכנעו המורים של יום חמישי ושישי לעזור לנו ליצור גשר מלאכותי, מעשה ידי אדם.
אז רצתי להזמין כרטיסי טיסה לפאריז! סתם כך, כי אני גרה באירופה!
ואגב פאריז, השבוע חגגנו עוד חג נוצרי (הצגת ישוע במקדש) בדרך הצרפתית. אלואיז, חברתינו ממולדת הבאגט, אירחה אותנו בביתה והכינה מיליון קרפים! מיליון, אני לא צוחקת. מלוחים עם גבינה, מתוקים עם נוטלה,סוכר, קינמון, רפרפת לימון, וגולת הכותרת, קרפ א-פלמבה עם אפקטים ולהבות!
אחר כך גילגלנו את עצמינו הבייתה. מזל שהיא גרה ברחוב שלי..
רכשתי כמה חברים חדשים! הראשון, לוקה, שכני המלטזי מן הקומה הראשונה, שהוא חבר של דנה כבר מזמן אבל חבר חדש שלי. אנחנו עושות החלפת חברים, אני הכרתי לה את ג'ובאני ובתמורה קיבלתי את לוקה, אנחנו מתכתבים בסקייפ ובעתיד אני מתכוונת לבנות טלפון מחוט ושני גביעי יוגורט!
החבר השני שלי הוא מחבת קראמי. הוא ירוק-דשא בחוץ ולבן בפנים והוא תמיד נשאר נקי! יש בינינו קשר מאוד מיוחד, אהבה אפילו.
החבר השלישי הוא בנאדם, לשם שינוי, אבל כזה שנפטר לפני שנים רבות. כאילו, ממש שנים רבות. הוא מצא את מותו בהתפרצות הר הגעש בפומפיי. אני מדברת כמובן על פליניוס הזקן. כרגע הוא הגבר היחיד איתו אני חולקת את מיטתי. ( "ההיסטוריה של הטבע", לא חפרתי איזה קבר אם התבלבלתם לרגע..) כהוכחה נוספת שאני חנונית על, אני קוראת אנציקלופדיה מן המאה הראשונה לספירה כמו רומנסה של גבריאל גרסיה מארקס, ומצטטת אותו לעיתים קרובות.
אני מתגעגעת ביותר, תבואו לבקר אותי, טוב.
צ'או בינתיים
כל יום בפירנצה הוא סיבה לחגיגה!
לפני חודש זה היה חג המולד (קישוטים חגיגות ירידים ומבצעים חודש מראש), עכשיו ההכנות לס. ולנטינו (לבבות ומבצעי לנז'רי סקסי בכל פינה), הבא בתור הוא הקרנבל שמתבטא כבר במסכות בחניות התיירים ובפסטיבל שוקולד מקומי ( או שזה בעצם לחג האהבה, קשה מאוד להבדיל, יש שם לבבות שוקולד...) ולאחריו פסחא, העיר לא נחה מטיזרים לחגים לרגע. כל סופ"ש אני מוצאת עצמי מפלסת את דרכי הביתה בים תיירים. בשבת תוזמנו 30 דקות מH&M דרום..
השנה אין לנו חופשת קרנבל כי הוא נופל על שבת אבל יש חופש של "יום רביעי של האפר". בני כיתתי החליטו לקחת את האחריות לידיים ובעזרת תחנונים שוכנעו המורים של יום חמישי ושישי לעזור לנו ליצור גשר מלאכותי, מעשה ידי אדם.
אז רצתי להזמין כרטיסי טיסה לפאריז! סתם כך, כי אני גרה באירופה!
ואגב פאריז, השבוע חגגנו עוד חג נוצרי (הצגת ישוע במקדש) בדרך הצרפתית. אלואיז, חברתינו ממולדת הבאגט, אירחה אותנו בביתה והכינה מיליון קרפים! מיליון, אני לא צוחקת. מלוחים עם גבינה, מתוקים עם נוטלה,סוכר, קינמון, רפרפת לימון, וגולת הכותרת, קרפ א-פלמבה עם אפקטים ולהבות!
אחר כך גילגלנו את עצמינו הבייתה. מזל שהיא גרה ברחוב שלי..
רכשתי כמה חברים חדשים! הראשון, לוקה, שכני המלטזי מן הקומה הראשונה, שהוא חבר של דנה כבר מזמן אבל חבר חדש שלי. אנחנו עושות החלפת חברים, אני הכרתי לה את ג'ובאני ובתמורה קיבלתי את לוקה, אנחנו מתכתבים בסקייפ ובעתיד אני מתכוונת לבנות טלפון מחוט ושני גביעי יוגורט!
החבר השני שלי הוא מחבת קראמי. הוא ירוק-דשא בחוץ ולבן בפנים והוא תמיד נשאר נקי! יש בינינו קשר מאוד מיוחד, אהבה אפילו.
החבר השלישי הוא בנאדם, לשם שינוי, אבל כזה שנפטר לפני שנים רבות. כאילו, ממש שנים רבות. הוא מצא את מותו בהתפרצות הר הגעש בפומפיי. אני מדברת כמובן על פליניוס הזקן. כרגע הוא הגבר היחיד איתו אני חולקת את מיטתי. ( "ההיסטוריה של הטבע", לא חפרתי איזה קבר אם התבלבלתם לרגע..) כהוכחה נוספת שאני חנונית על, אני קוראת אנציקלופדיה מן המאה הראשונה לספירה כמו רומנסה של גבריאל גרסיה מארקס, ומצטטת אותו לעיתים קרובות.
 |
| מאיה דלנו-הזקן. קליט, לא? |
אני מתגעגעת ביותר, תבואו לבקר אותי, טוב.
צ'או בינתיים
קודם כל העיצוב החדש הורס אש!! ממש וונדר וומן! מה שמזכיר לי להגיד לך להציץ בקולקציה החדשה של מאק באתר האמריקאי.
השבמחקגברת דלנו-שמיר-הזקן-פיינקוס, כולנו מצפים לך פה במולדת הבאגט, אני מתאמנת בהכנת פטיסרי לעצלנים (=קראמבל) עד שתגיעי..
חברתך מהכפר בצרפת בואכה פונטנבלו