היאוש נעשה יותר נוח

בעקבות דרישת הקוראים, אני כותבת מארץ הקודש על חופשתי בממלכה המאוחדת.
לאיטלקים, ברוכה השם, יש הרבה חגים. לעיתים קרובות מדובר ביום חג בודד אך למזלי הרב בני חצי-האי, בעיקר במרכזו, ובמרכז מרכזו, כלומר, פירנצה, עצלנים. ניתן לכנותם "בוני-גשרים" שכן לחגי הקדושים הם מצרפים סופ"ש שלם של בטלה.
ובכן, הודות ל"בוני הגשרים" הפיורנטינים מצאתי את עצמי נדחקת בתור לעלות על טיסת איזי-ג'ט מפיזה ללונדון.


לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון, אבל נתקלתי במספר מנהגים אנגליים שלא הצלחתי להבין כלל וכלל.
ראשית, אין בלונדון פחי אשפה. לא משנה כמה רחובות תעברו עם טישו מלוכלך או כוס קפה ביד, לא תמצאו פח להשליכם בו.
שנית, האם תוכלו להסביר לי את המוצג בתמונה הנ"ל:

בתום לבי ביקשתי קפוצ'ינו. כשהמרק הזה הגיע והתלוננתי, הוסבר לי שהייתי צריכה לבקש "קפוצ'ינו קטן" ושכל הסיפור הוא בעצם באשמתי. נימוס אנגלי.
 ועכשיו חידה: יש לי שיטה מאוד ברורה לגבי כמות הסוכר בקפה, באספרסו (מקיאטו כמובן) אני שמה חצי שקיק סוכר (חום) ואילו בקפוצ'ינו שקיק שלם. כמה שקיקי סוכר דרושים בכדי להמתיק את הקפוצ'ינו הנ"ל???
תשובות נא לשלוח במייל או בדואר והפותר נכונה יזכה באספקת סוכר לכל החיים.


ואחרי שסיימתי להזדעזע, התפניתי גם להנות מהעיר ומה שיש לה להציע.
למשל, האדריכלות. אני התאהבתי בבלוק בתי טרה-קוטה שריגשו אותי והציתו את דימיוני.

כל חיי אימי היקרה לימדה אותי נימוסי שולחן ונזפה בי כשטעיתי בטענה שהיא מכינה אותי לשתות תה עם המלכה. לאחר 26 שנה היום הזה הגיע. המלכה לא יכלה להגיע בשל התחייבות קודמת, אבל הוריי ואני המשכנו בלעדיה לשעת תה באולם הנשפים של מלון מפואר. כל שיעורי הנימוסים עפו פרחו להם מהדלת המסתובבת, כשעברנו על כל אחד ואחד מחוקי הנימוסים, מהחלפת נעלים מתחת לשולחן, דרך מריחת ריבה על המפה הלבנה, עד אחיזת קוביות סוכר באצבעות רחמנא ליצלן! לפחות נהננו מסנביצ'ונים חמודים וסקואונז.

מוזיאונים. ביקרנו יחסית בהרבה מוזיאונים בחופשה כה קצרה. היינו יחד בגלריה סאצ'י, בטייט מודרן, וגם התפצלנו וכל אחד ביקר במוזיאון אחר. אני כמובן, ביליתי בבריטיש מוזיאום שלוש שעות שלמות.

הלכתי לבקר שם את החיה האהובה עליי, הלָמֶסוּ!

למסו בבריטיש

למסו במוזיאון פרגמון בברלין

למסו וידידה במוזיאון הלובר

אח.. כמה שאני אוהבת אותם..

חברים נוספים שפגשתי היו אלכסנדר הגדול והמלך מאוזולוס מהליקרנסוס, ידידיי משכבר הימים.

הגליל של כורש!

פגשתי גם איילי צפון מסכנים שהביאו אותם למרכז לונדון והושיבו אותם בכלוב כדי ילדים מפחידים יסתכלו עליהם בעיניים פעורות

ולצדם איילים מזויפים

ועוד קצת תמונות:

גרילה גירלז בטייט!

נוף ממרומי האוטובוס

אוכל רחוב טעים!

ונקודה למחשבה לסיכום: האם כל פנסי הרחוב בלונדון עוצבו על ידי בית האפנה שאנל?

חג אורים שמח!
Marry X-Mas!
Buon Natale!
Happy Quanza!

פירנצה דרך עדשת ההיפסטמטיק

חופשה נעימה לשוהים בגולה

וין ברולה משמח לבב אנוש

כמה סימנים המבשרים על בוא סנטה קלאוס (או Babbo Natale עבור האיטלקים):
1. I mercatini di natale- אותם דוכנים נפלאים עמוסי נקניקיות מכל העולם, שטרודל אוסטרי, פרעצל, דוכני סבונים מפרובאנס, חרוזי ווינטג', דוכן של שוקולד מוצארט, וין ברולה, וכו' וכו' וכו' אשר לא ימאסו עליי לעולם!
חגגתי את הגעתם לעיר ביום הראשון (כל שנה הם מתקיימים מה-30.11 עד ה-18.12, בפיאצה סנטה קרוצ'ה- או בטוסקנית: "סנטה חרושה"..) עם ג'ובאני וג'נט, מיד אחרי בוחן פתע בכימיה ("פתע" משום שלא האמנו לאיומי המורה שלנו, כי הוא אף פעם לא עושה בחנים, ולא למדנו כלל וכלל. זה סיפור ארוך אבל האשמה היא על תלמידי כיתת הפרסקו שהשנה הצטרפו אלינו לשיעור ולא ממש מצליחים לעקוב.. בכל מקרה, לפי תוצאות המבחן, אנחנו יצאנו בסוף יותר סתומים מהם..).
אין דרך טובה יותר להתנחם מאשר עם וורשט בלחמנייה עם חרדל וקראוטי וכוס וין ברולה מתובלן ומהביל בקפור.

2. מסיבת הברוסקטות והשמן החדש (והיין!) המסורתית של הפרופסור גסטונה מכיתת שימור הציורים! הפעם יש גם תמונות:

בשבוע הבא יערכו גם חגיגות במעבדה שלנו עם עוגת פנדורו חגיגית ויין מבעבע!
כן חברים, אני כבר שבוע מסתובבת שיכורה ברחבי העיר פירנצה, זו מסורת לא רעה בכלל...


ואפרופו נוצרים ויין, השבוע הגיע הכומר של כנסיית סנטו ספיריטו ובירך כל אחת ואחת מהמעבדות והכיתות בבית הספר. זה היה מוזר. רוב התלמידים ממש לא היו מעוניינים בקיום טקס הדתי הזה, ואני לעומת זאת נשאלתי "את לא רוצה להתברך, למה, את לא קתולית??".


3. הדליקו את אורות חג המולד ברחובות! כשראיתי את הדבר הזה התחלתי לצרוח "זה כל כך קיטש ומכוער אבל זה מהפנט, אני לא מצליחה להסיר את מבטי!":

ולגילוי מרעיש! אלדד טוען שהוא לא יכול לצפות בבלוג שלי כי השלטון בסין חוסם אותו! (זה לא מדוייק, ראיתי בנתונים הסטטיסטיים של הבלוג שיש לי גם כמה קוראים בסין, מעניין מי הם? ויתרה מכך, האם אלדד משקר לי?)


יומולדת שמח ג'זו!