ווי מאדם

עוקביי באינסטגרם כבר יודעים, שבתי השבוע מביקור מעיר התעלות והישראלים המסטולים, אמסטרדם.
לאחרונה יצא לי לבקר בערים שנכתב עליהן שיר, איזה צירוף מקרים משעשע.


אזהרה: זה הולך להיות פוסט ארוך


ובכן, הכל התחיל שבוע שעבר כשעליתי על טיסת ראיין-אייר מפיזה לאינדהובן, הולנד.
אין מצב שטיסת low-cost תביא אותך ליעדך המדוייק, שלא לדבר על מוצאך המדיוק.

ערכת טיסות low cost

נהייתי כבר מומחית , לאחת ניסוי וטעיה - בעיקר טעיה, למדתי את עקרונות הקוסמטיקה מתחת ל-100 מ״ל, השגתי את השקית הרצוייה, ואני מרוקנת את בקבוק המים שלי לפני עלייה למטוס.

אגב, הדאודורנט הזה נורא ואיום אך הוא עומד בתקן ואילו שלי יכול להיחשב בטעות כפצצה.

לפעמים אני תוהה, האם המאמץ שווה את החיסכון המדהים בכסף והאם אני לא מוציאה יותר ברכישת גרסה מוקטנת של מוצרי הטיפוח שלי... 

מטרת הביקור, שלא לומר "חופשה", הייתה לדרוש בשלומה של נועה, חברתי משכבר.
הנה אנחנו מתפננות בתעלות ומגחחות על על העומדים בתור להיכנס למוזיאון אנה פרנק.

ההבליטה המשונה מתחת למעיל זה התיק שלי, אל תמהרו להסיק מסקנות

נועה ובן זוגה מאיר אנשים רציניים שהולכים לעבודה, אי לכך את הבקרים (צהרים מוקדמים והלאה) ביליתי בשוטטות ברחובות, טעימת אוכל רחוב וחרישת מוזאונים.

שוטטות:

אוכל:

הארוחה הראשונה שלי באמסטרדם הייתה זו:

מיני מלפפונים!

ֿֿ

החלטתי גם ללכת לסופר בעצמי וזה מה שיצא:

The best of Holland

וקצת תרבות:

מוזיאון התיקים מציג - תיק ארמדיל!

 זין

 הנוקמים!!!!!!

וזהו. נחתנו בפיזה וכולם מחאו כפיים כמו ישראלים בטיסה לאילת.
שבוע הבא אני חוזרת לפיזה למטרות סטאז' במוזיאון הספינות הרומיות.
נשהה שם שבועיים תמימים. החלטנו שלא לשוב הבייתה בסופ"ש כדי ללכת לים. זו הקרבה רצינית משום שהחל משבוע הבא,  לכבוד יום הולדתי (אחגוג 25 אביבים בפעם השלישית!), וכמו כל שנה, מתקיים בפירנצה פסטיבל הגלידה! ההתלבטות הייתה קשה, כה קשה. 


אז ניפגש בעוד שבועיים
אני גמורה מעייפות. זה כבר לא לגילי כל ההתרגשות הזו
goedenacht

מארקי מארק והפאנקי בראנץ'

איטלקים לא ממש רגילים לקוספט של בראנץ'. האמת, זה אפילו מרתיע אותם. שעת הביניים, מתוק ומלוח באותה ארוחה, קוקטייל על הבוקר...
דניאלה עזרה אומץ והחליטה לארגן בראנץ' של יום א' בביתה.
וכך מצאתי את עצמי מנצחת על בראנץ' ששותפיי הם שתי איטלקיות ומרוקאי. אפשר להגיד שהייתי כלב הרואים המאסף את הכבשים, שכן אני היחידה שמכירה מקרוב את הארוחה הכה אמריקאית באופייה.
קמתי ממש מוקדם ועברתי בכל הסופרים בעיר להשלים את החוסרים: סירוף מייפל, יין מבעבע, מיץ תפוזים וכו'.. בזמן שכולם עוד חלמו חלומות מתוקים. בנוסף ירד עליי גשם. אבל הייתי נחושה בדעתי לאכול פנקייקים בדרך הכי טובה שנוכל.
התוצאה אינה נופלת מהברסארי או בנדיקט. היינו מאוד גאים בעצמינו.
 התפריט:
ביצה מקושקשת
טוסט
חמאה
ריבה
סלט עם וינגרט חרדל-דבש
מימוזה
קפה לאטה
מיץ פירות ורוד מוזר
פנקייקים!
מייפל
קצפת
בננה
תותים

יאם!

מפוצצים אך מרוצים חזרנו לישון.

white knight

לילה לבן בפירנצה! יי!

לא הכי לבן כי הגעתי הבייתה ב-2 וקצת, שזו די שעת השינה הרגילה שלי...

האמת היה די מדליק. חוץ מהמוני המוני המוני אנשים הנדחקים אחד על השני בתוך טראם כדי להגיע למרכז, טראם אחר טראם, משלוח אחר משלוח מהפריפריה.

בעיקר היה מדליק כי הייתי בחברה טובה.

היו הופעות, מסיבות רחוב, חנויות ואוכל כל הלילה, והיו אפילו מכות. ג'ובאני הלך להפריד בינהם (ובינהן. גם החברות של הפרחחים הלכו מכות. אחת הייתה אפילו בהריון. אפילו בטלויזיה אי אפשר להמציא משהו כזה!), הוא כזה גיבור.

אגב, אני מקווה שקראתם כולכם את המילה "מכות" במלעיל, עם דגש על המ'

ולגיבור אחר שלי שמפריד מכות:

אביר לבן

לילה טוב

חייזרים בשמי פירנצה