חג פורים שמח!!!
כשהייתי קטנה הכרזתי תמיד שזהו החג האהוב עלי. היום, כבר התבגרתי, אני הכי אוהבת את חנוכה!
אבל גם פורים זה כיף!
אחר צהרי יום ראשון, ליוויתי את אלדד לתחנת הרכבת ונפרדנו לשלום.
הייתי נחושה בדעתי להכין אוזני המן כמו שספתא עושה, עם נוטלה!
אספתי קומץ מחברי והתכנסנו בדירתו של לוקה, כי הוא קנה תנור, ופעלנו לפי מתכון נהדר של השף אורן בקר.
יצא מזה טעים!!!! עשינו חלק עם נוטלה, שוקולד מריר ושוקולד חלב.
יום אחרי נסעתי לי ברכבת בדרך לאינצ'יזה עם קופסא מלאת אוזניים וכתר על הראש. נאלצתי להסביר הרבה פעמים מה זה פורים ("כמו קרנבל אבל חייבים להשתכר", "אסתר! כמו מדונה!")
אז קצת באיחור אסביר מה פשר הביקורים בכנסייה באינצ'יזה.
לפני חודש (וואו! הזמן טס!) התחלנו את מה שנקרא בפי האיטלקים "סטייג'" או בשאר העולם- סטאז' (זה די מצחיק, מקור ההגייה המטומטמת הוא בעובדה שבעבר הרחוק חשבו האיטקים שמדובר במילה באנגלית ומבטאים אותה באופן מטופש זה.)
שלוש פעמים בשבוע אנו עולים על רכבת ונוסעים לעיירה המנומנמת אינצ'יזה, בעמק הארנו. המסע עצמו עורך לערך 45 דקות, הרכבת יוצאת ב08:08, שזה מוקדם; בערב אנחנו מגיעים הבייתה בסביבות 18:00; קר שם אש! כאילו, שלג אנד שיט.
שם אנו עובדים בכנסייה היחידה בעיירה כך שבו זמנית מתבצעות בה מיסות, לוויות וכו'.. לדוגמא, אתמול התקימה בכנסייה לוויה, הארד-קור כמו בטלוויזיה, עם ארון פתוח וכומר.קריפי לחלוטין..
התלמידים החליטו לעזוב וללכת הבייתה ולא לחכות שהיא תיגמר ואז לשוב לעבודה (כמו שקרה שבוע שעבר כשאני הברזתי כדי לבלות עם אהובי!)
אז מה אנחנו עושים? בתור תלמידת שנה ראשונה אני די עוסקת בעבודות ניקיון.. אנחנו משפשפים בספוג ומברשת שיניים מלאכים אפורים מסטוקו והופכים אותם לבנים.
מעבר לזה עשינו גם קצת דברים קולים כמו תבנית סיליקון של כנף כדי להשלים אחת אחרת שנשברה; קצת השלמת אפים ושיער בסטוקו והזרקת אקריליק לצוואר שלהם כמו נרקומנים מכונפים!
בהתחלה זה היה קצת מגניב, שינוי אווירה, הבגדים המטופשים, עבודה בגובה רם על פיגומים..
אבל, עכשיו, אחרי חודש, נמאס לנו! אנחנו מתגעגעים למעבדה, לעשות דברים נוספים, לישון!!!!
ממש מתיש החרא הזה...
בנוסף לכל גם אנחנו אוכלים ארוחת צהריים בביצפר יסודי שם בעיירה שבו האוכל פשוט איום ונורא.
לדוגמא: שבוע שעבר למנה עיקרית קיבלנו קוביות גבינה וסלט גזר.... אם הייתי יודעת שזה מה שהילד שלי אוכל הייתי באה לשם לפוצץ ת'מנהל מכות!
בושה וחרפה! לפחות יש בר נחמד בחוץ ומצאתי גם מאפייה שווה.
אבל אני נשארת חיובית. אין לי ברירה...
חוץ מזה, זה נגמר בעוד חודש ואז חופש!
קניתי היום כרטיס טיסה לעיר מולדתו של ג'ובאני ומקום קבורתו של סנטה קלאוס, בארי!
שבוע טוב ואביב שמח!!!!
כשהייתי קטנה הכרזתי תמיד שזהו החג האהוב עלי. היום, כבר התבגרתי, אני הכי אוהבת את חנוכה!
אבל גם פורים זה כיף!
אחר צהרי יום ראשון, ליוויתי את אלדד לתחנת הרכבת ונפרדנו לשלום.
הייתי נחושה בדעתי להכין אוזני המן כמו שספתא עושה, עם נוטלה!
אספתי קומץ מחברי והתכנסנו בדירתו של לוקה, כי הוא קנה תנור, ופעלנו לפי מתכון נהדר של השף אורן בקר.
יצא מזה טעים!!!! עשינו חלק עם נוטלה, שוקולד מריר ושוקולד חלב.
| כן, זה מערוך ספריי לשיער |
| לוקה התחפש לדוס (מבלי לדעת מה זה דוס) |
אז קצת באיחור אסביר מה פשר הביקורים בכנסייה באינצ'יזה.
לפני חודש (וואו! הזמן טס!) התחלנו את מה שנקרא בפי האיטלקים "סטייג'" או בשאר העולם- סטאז' (זה די מצחיק, מקור ההגייה המטומטמת הוא בעובדה שבעבר הרחוק חשבו האיטקים שמדובר במילה באנגלית ומבטאים אותה באופן מטופש זה.)
שלוש פעמים בשבוע אנו עולים על רכבת ונוסעים לעיירה המנומנמת אינצ'יזה, בעמק הארנו. המסע עצמו עורך לערך 45 דקות, הרכבת יוצאת ב08:08, שזה מוקדם; בערב אנחנו מגיעים הבייתה בסביבות 18:00; קר שם אש! כאילו, שלג אנד שיט.
שם אנו עובדים בכנסייה היחידה בעיירה כך שבו זמנית מתבצעות בה מיסות, לוויות וכו'.. לדוגמא, אתמול התקימה בכנסייה לוויה, הארד-קור כמו בטלוויזיה, עם ארון פתוח וכומר.קריפי לחלוטין..
התלמידים החליטו לעזוב וללכת הבייתה ולא לחכות שהיא תיגמר ואז לשוב לעבודה (כמו שקרה שבוע שעבר כשאני הברזתי כדי לבלות עם אהובי!)
אז מה אנחנו עושים? בתור תלמידת שנה ראשונה אני די עוסקת בעבודות ניקיון.. אנחנו משפשפים בספוג ומברשת שיניים מלאכים אפורים מסטוקו והופכים אותם לבנים.
מעבר לזה עשינו גם קצת דברים קולים כמו תבנית סיליקון של כנף כדי להשלים אחת אחרת שנשברה; קצת השלמת אפים ושיער בסטוקו והזרקת אקריליק לצוואר שלהם כמו נרקומנים מכונפים!
בהתחלה זה היה קצת מגניב, שינוי אווירה, הבגדים המטופשים, עבודה בגובה רם על פיגומים..
אבל, עכשיו, אחרי חודש, נמאס לנו! אנחנו מתגעגעים למעבדה, לעשות דברים נוספים, לישון!!!!
ממש מתיש החרא הזה...
בנוסף לכל גם אנחנו אוכלים ארוחת צהריים בביצפר יסודי שם בעיירה שבו האוכל פשוט איום ונורא.
לדוגמא: שבוע שעבר למנה עיקרית קיבלנו קוביות גבינה וסלט גזר.... אם הייתי יודעת שזה מה שהילד שלי אוכל הייתי באה לשם לפוצץ ת'מנהל מכות!
בושה וחרפה! לפחות יש בר נחמד בחוץ ומצאתי גם מאפייה שווה.
אבל אני נשארת חיובית. אין לי ברירה...
חוץ מזה, זה נגמר בעוד חודש ואז חופש!
קניתי היום כרטיס טיסה לעיר מולדתו של ג'ובאני ומקום קבורתו של סנטה קלאוס, בארי!
שבוע טוב ואביב שמח!!!!